ברטעה-ריחן, טורה-שקד, עאנין
14:57-17:00
הגענו שלוש דקות לפני חילופי המשמרות במחסום עאנין. השער הקרוב פתוח לרווחה. שני חיילי נח"ל הגיעו בדיוק בשעה שלוש למשמרת של 8 שעות. אחד מהם, קיבוצניק (השומר הצעיר), סיפר שהוא נוהג להרצות לחבריו על המקום בו הם משרתים, על הקו הירוק ו"מרחב התפר
" שבו חלים עדיין החוקים הירדניים... על גדר ההפרדה שמנתקת את חקלאי עאנין וטורה מאדמתם ומחייבת אותם להצטייד באישורים שחיילים צעירים מאד, לעיתים בגיל נכדיהם, חתומים עליהם.
ממתינים לבואם של חיילי המשטרה הצבאית שיפתחו את השערים הפנימיים. הם מגיעים בדיוק בשעה 15:15. בינתיים אנחנו משוחחות עם הפלסטינים, שלושה בוגרים ונער. הם מאמינים שאין קורונה, זהו סתם תירוץ שהשאיר אותם בבית במשך ארבעה חודשים. מספרים לנו שהלימודים יתחדשו ב-6 בספטמבר ועדיין לא יודעים באיזו מתכונת, אולי בזום. תושבי עאנין גאים על 50 הרופאים בני מהכפר. ילדיו של הדובר לומדים במצרים. שאלנו על מצבורי האשפה שנוצרו לאחרונה לאורך הדרך למחסום: הם טוענים שתושבי אום אל פאחם מזהמים את השטח. הם עצמם עוברים עם טרקטור עמוס גרוטאות. הפעם התירו להם להעביר אותן.
ב-15:50 הגענו למחסום טורה-שקד. חיילים רבים נמצאים משום מה בפתח השרוול שמיועד למעבר לגדה וממנה. חלקם נכנסים לרכב ונעצרים לידנו. אנחנו שואלות בפעם המי יודע כמה מי אחראי על הניקיון בסביבת המחסום. חייל מתקרב אלינו ברגל במחוות גוף אלימה וחברו מתריס מתוך הרכב: "מי שמלכלך כאן אלה השבחי"ם שהורגים את הילדים שלכן".
בדרכנו משם סטינו לעבר ההתנחלויות כדי לראות מה חדש ונתקלנו בשלט "מינהלת צפון השומרון". ניסינו להגיע אליהם אך לא מצאנו אותם. ננסה בפעם הבאה.
16:30 מחסום ברטעה-ריחן. בצד מרחב התפר - שקט. בצד הפלסטיני עדיין די צפוף. מישהו מסביר לנו שלבדואים אין קורונה כי הם שותים חלב עזים. בחור צעיר דובר אנגלית רהוטה מתעניין לדעת אם אנחנו תיירות. מראות לו בטלפון את האתר שלנו והוא, מאוכזב, אומר "אז אתן יהודיות..." אנחנו מניפות ידיים כאומרות: מה אפשר לעשות..