זעתרה (צומת תפוח), חמרה (בקעות), מעלה אפרים

יצאנו לבקר בעוג'ה , שם היו הריסות לפני 3  ימים, ובעל הבית נפצע קשה מגז מדמיע וגז פִּלפל והובהל ע"י הצבא לבי"ח הדסה בירושלים. רצינו גם לראות מה קרה לתושבי אל חימה שמאהליהם נהרסו לפני כמעט חודשיים, ונהרסו שוב ושוב כשניסו להקים מחסה להם ולצאנם  מאז.

נודע לנו שבראס אל אחמר, הפקיעו היום עוד טרקטור, לאחר שבחודש האחרון הם סבלו מהריסות מסיביות, מיומיים גירוש לצורך אימונים צבאיים, ומהפקעת 5 טרקטורים.

הביקור בעוג'ה אצל משפחת פריג'את- 14.20  (צילומים אנלין ק')

בכניסה הצפונית לעיירה, על כביש 90 , לפני אזור החנויות, ראינו מימין לכביש  במרחק כ- 20 -10 מ' שרידים של מבנה צר וארוך. ערימות קטנות של בלוקים ושאר שרידי מבנה שהוחרב. שם פגשנו את פ', בנו של בעל הבית המאושפז, והוזמנו לשבת בחצר בית סמוך השייך למישהו מהמשפחה.

הוא סיפר שהשטח בסמוך לכביש 90 שייך לאביו. האב בנה שם בית למגוריו (הבית בתהליך בנייה ועומד  בינתיים) וכן - שורת חנויות שנועדו לקדם את המשפחה מבחינה כלכלית. זו אינה משפחה עשירה. אב המשפחה עובד כשרת בבית ספר ומרוויח 1200 ש"ח לחודש. הבן עובד כ-10 שנים בהתנחלות נעמה ומקבל 70 ש"ח ליום עבודה של 8 שעות , וזה כולל את כל הזכויות הסוציאליות (דמי מחלה, פנסיה וכד') שאין לו. המינהל מאיים להחריב גם את בית המגורים.

עוג'ה נמצאת בשטח B , כלומר,בשליטה פלסטינית על כל התחומים האזרחיים (מלבד ביטחון). הם קיבלו רישיונות בנייה מעיריית עוג'ה. הבעיה שהם קרובים לכביש 90. כל הכבישים בעלי החשיבות בגדה הם שטחי C. עוג'ה, שבמרכזה עובר הכביש, מפוצלת לשניים, כי הכביש הוא שטח C. השאלה כמה מטר משני צידי הכביש הם שטח C. ומי קובע? בינתיים הצבא קבע עובדות בבולדוזרים. המשפחה קיבלה עו"ד מאחד מאירגוני השלום הישראלים.

לפני 3 ימים, בזמן ההריסה, היתה אולי התגודדות של שכנים, מכל מקום הצבא השתמש בגז מדמיע. האב ברח לחצר שבה ישבנו, שהיא בשטח B. שם הוטל רימון גז, הוא נפל על הקרקע, ואחרי שנפל ריססו אותו בגז פלפל. מצבו הורע, עד שהצבא הזמין מסוק להובילו לבת חולים ישראלי. 

עכשיו הצבא טוען שהם לא זרקו רימונים בחצר הבית, והאב  לא נפגע בחצר הבית, אלא בסמוך לכביש. ראינו צילומי וידאו שצולמו במקום, ומהם רואים את ענן הגז ליד הבית וגם את האב שהתמוטט בחצר הבית, ואת איש מג"ב שריסס אותו. יש גם צילום של הבולדוזר ולא רואים אנשים שמפריעים לו.

הצבא דורש מהמשפחה תשלום עבור ההטסה לירושליים בסך 27.000 ש"ח, וזה עוד לפני התשלומים לבית החולים.

העיקר שמצבו של האב השתפר והיום (כלומר, ביום ראשון אחה"צ) הוא שוחרר לביתו לאחר 4 ימי אישפוז. הוא נפגע בעין אחת שכמעט לא ראה בה דבר, וכן כאבים בחזה משאיפת הגז לריאות. בבית החולים אמרו לו ,כך סיפר בנו, שהמצב ישתפר מאליו במשך הזמן. אנחנו לא פגשנו את האב שהגיע בזמן שהיינו צריכות לחזור. 

ישבנו בחצר עם הבן פ', והדודה שהכינה קפה, והגיעו עוד 3 דודים, אנשים חביבים ומכניסי אורחים, הם הודו לנו על הביקור. גם המעסיקים מנעמה הגיעו לביקור. הם שיבחו במיוחד את ההתעניינות והקשר הרציף עם עמירה הס. ובסוף עוד העניקו לנו קופסאות עם תמרים , כנראה מתוצרת נעמה , ששם הבן מכלה את כוחותיו תמורת שכר רעב.  

שכר הפועלים בהתנחלויות

כמו פ' ,השכר נע בין 60-70 ש"ח ליום עבודה בחום הקשה, לפעמים בחממות,החמות יותר מהשמש. בכל יום מקבלים במזומן, בלי שום "תלוש", שלא תהיה עדות לפשע. בלי שום זכויות סוציאליות. כיוון שהמתנחלים הם אזרחים ישראלים חל עליהם חוק שכר מינימום,וכולם ממשיכים לעבור על החוק. ואין מי שיפנה לבימ"ש. אפילו מי שפוטר מעבודתו מהיום להיום בלי שום פיצוי. מדוע? 

כי מעבר לבעיה להוכיח שאכן עבד, הרי עונשו יהיה  שהוא, וגם כל בני משפחתו , לא יועסקו לעולם על ידי שום התנחלות בבקעה,וזאת יאמר לך כל פלסטיני בבקעה. וזה , כנראה, מה שאומרים להם מעסיקיהם המתנחלים.

זו הסולידריות הקדושה של העושקים. הרי נאמר כבר כי ישראל ערבים זה לזה.

משפחת א' באל חימה

זו המשפחה המורחבת (25 אנשים) שהרסו את בתיהם ודירי הצאן ב-28.9, ומאז עקבו אחריהם והרסו פעמיים מה שבנו. בינתיים היתה שם הפגנה גדולה (כ-100 איש) ,פלסטינית בעיקר, והקימו אוהל מחאה מול המאחז גבעת סלעית שהולכת ומקיפה אותם. גם כאן השתמש הצבא בגז מדמיע. היו 2 פצועים פלסטינים.2 חברי תעיוש נעצרו וקיבלו צו הרחקה.

בינתיים הוקמו במקום 3 אוהלים. עורך הדין תאופיק ג'בארין קיבל מבית המשפט צו מניעה זמני האוסר הריסות האוהלים באל חימה. השאלה נשארה : האם הצבא יכבד את הצו כפי שהוא מכבד את צווי ההריסה.

א', אב המשפחה, סיפר שהמתנחלים מהשלוחה החדשה של גבעת סלעית לא מאפשרים לרועים לעבור עם העדר, למרות שהצבא אומר שמותר להם לעבור(מי שולט בשטחים??). היום העדר עבר למירעה ללא הפרעה.

איבזיק

סיפרו לנו שהיום צפו ב-2 ג'פים עם חיילים שנסעו לכיוון איבזיק. זה אף פעם לא מבשר טובות. ואכן, בדיעבד התברר שהם הביאו צווים לפינוי איבזיק לצורך אימונים צבאיים מיום שני עד יום שלישי  (21-22.11) כולל הלילה.

מה שראינו בדרך:

הכניסה לכפר עקרבה פתוחה. לעומת זאת הכניסה לג'וואריש סגורה כשנה.

מחסום חמרה היה פעיל בשעה 10.30, לאחר שנפתח לתנועה חופשית לפני כמה חודשים.

בשער גוכיה הוסיפו דייק חדש מעבר לשער .