ג'ובת א-ד'יב - הריסת בית ספר

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
צופות ומדווחות: 
יעל, מוחמד וסקודה אמיצה
21/05/2023
|
בוקר
ג'ובת א-ד'יב - בית הספר לפני ההריסה
ג'ובת א-ד'יב - הריסת בית הספר

כביש 60

הכביש עבר שוב סלילה ושיפוץ באזור הדרומי ממחסום מיתר ועד צומת גוש עציון. תנועה דלילה ולא נצפתה נוכחות צבאית.

בצומת עין ערוב וגם בצומת בגוש עציון הצפונית לה, מוצבות בוטקות צבאיות בכל אחד מארבעת הכיוונים של הצומת, מאויישות בחיילים וחיילים מסיירים גם לאורך הצומת. באחת הבוטקות עמד חייל עם נשק מכוון לכביש.

פנינו לכביש 398 לכיוון הרודיון בין נוקדים לתקוע עוד ישוב חדש, אלדד, צמח לתפארה ולידו חוות החיות של ישראל. כולם נגישים מאוד, כבישים טובים מובילים אליהם ואוטובוס אגד מחבר אותם למרכז הארץ. ממשיכים עוד מעט על אותו כביש ומגיעים לבית תעמר כפר ותיק וגדול, הרבה עצי תות והוא מסמן את סוף הציביליזציה. משם אל כפרי האזור מתפתלות דרכי עפר צרות ולא מיושרות.

נסענו לכפר ג'ובת אל ד'יב שם, לפי פוסט שפרסם יובל אברהם ב-8.5 הרס הצבא בית ספר יסודי. 

פאטמה, אחת מארבע עשרה הנשים שארגנו את בית הספר, שלחה לנו מיקום לוויז אבל אין כל מיפוי לדרכי העפר באזור ולולא אביה שגר בבית תעמר ונסע בג'יפ שלו לפנינו, לא היינו מגיעים לעולם. 

הדרכים מנוקדות בשרידי צמיגים מפוחמים זכר להתנגדות חסרת האונים של התושבים לכלי המשחית שעלו עליהם. מבית הספר לא נותר זכר, אביה של פטמה מצביע על  רחבת סלע שכמה לבנים נותרו על ידה. שם היה מבנה בית הספר (יש תמונה של לפני ואחרי) והצבא באופן שיטתי אסף קודם את הציוד, הרס ואז אסף ופינה את ההריסות - אולי גם להן יימצא שימוש בדיפון איזה מאחז או תשתית לעוד כביש עוקף.

בכפר בבית אבן יפה ומסודר חיכו לנו פאטמה ופאדיה אל וואחש. שתיהן מהנשים שדאגו לבית הספר. ערכו לפנינו שולחן ובקול שקט סיפרו את הסיפור:

הכפר בשטח A מרוחק מאוד מבית תעמר ולכן הילדים הקטנים מתקשים להגיע לבתי הספר בכפר הרשמי. לפני כמה שנים פלסטינים עשירים תרמו חלקה מאדמתם להקים בית ספר קרוב, לילדים הקטנים בכמה כפרים באזור. הוקם מבנה, צויד בכל הדרוש וקבל פיקוח של הרשות הפלסטינית. זהו חלק מהתארגנות ארגון תיאחד של כפריים באזור. 40 ילדים מגיל 6 למדו בבית הספר, 15 מהם מהכפר בו ביקרנו. 

כעת בית הספר נהרס, ארגוני שלום הביאו אוהל במקום וגם אותו הצבא החרים. הילדים ניסו ללמוד על האדמה בין העצים וזה לא צלח. כשבאנו ראינו את הילדים מתרוצצים בכפר ללא מעש. כבר ששה שבועות לא לומדים.

הנשים בקשו חוברות, צבעים ומחברות עבור הילדים המובטלים - אולי אפשר לסייע אך קשה מאוד להגיע אליהם.

בתה הסטודנטית של פאטמה צריכה להגיע לבחינה באוניברסיטת בית לחם. אביה של פטמה שהביא אותנו לוקח אותה עד הכביש, ומאפשר לה להגיע נקייה יותר לבחינה. כשאין טרמפ היא נשארת בבית.

ביתן של פאטמה ושכנתה פאדיה נמצאים בקצה הכפר ומעבר לשדה, ששימש פעם למרעה של הכבשים, צמחה חווה של מתנחל שהן קוראות לו אבו טבלה ובמפה מסומן המקום "שדה בר". הוא יושב על גבעה, תחם לו שטח מרעה מתחתיה, גידר אותו בגדר וכך עשה כמעשה כבשת הרש. גזל משכניו את פרנסתם ויצר פרנסה עבורו. לו יש מכל מיםinfo-icon על הגג, הם רצו לחפור בור מים וגייסו לשם כך ציוד מארגונים בינלאומיים. הציוד הוחרם ביום הראשון לחפירה ונשארה רק צלקת באדמה, ליד עץ התאנה.

12 משפחות כבר עזבו את הכפר עקב התעמרות המתנחלים והשלטון, הכפר שהתפרנס ממוצרי חלב צמצם את מספר הכבשים בשל הצטמצמות שטחי המרעה. הגברים עובדים בבנין בירושלים וגם בגדה, והנשים שומרות על מה שנשאר בכפר.

מאבק אחד הצליח: חוות הקולטים הסולרים שבנה להם ארגון Comet ME הוחרם על ידי הצבא. הם התארגנו, פנו לבית משפט שכרו את מיכאל ספרד כעורך דינם, ואחרי 4 חודשים הוחזרו הקולטים והם מקשטים את המדרון. זה היה ב-2017. מאז הדברים רק נעשים קשים והחיים שרירותיים יותר. 

מעל הכפר מתנשא הרודיון מזכיר תקופה אחרת של שליט מתנשא אבל איש לא למד את הלקח.

חזרנו שוב דרך הדרכים הקשות אל כבישי הכיבוש המצויינים שאפשרו לנו לחזור הביתה בשלום גם אם ממש לא בשלווה.