ראס א-תין: צה"ל גנב להם את המים והחרים מהם את הטרקטור

בצפון הבקעה, במקביל להריסות מגורים ולהחרמות ציוד מתכננים התנחלות חדשה, ללא ספק באזור חמאם אל מאליח. לפני שבוע התקיים שם סיור כהכנה לעלייה על הקרקע הגנובה, שקיבלה שם: עליות אליהו. בסוף השבוע התמקמו המתנחלים החדשים בקרבת אותו מקום, בחסות הצבא בתוך בסיס צבאי. בהפגנה של הפלסטינים נגד ההשתלטות על האזור המאוכלס בצפיפות בקהילות רועים, נפצעו מפגינים רבים מאש חיה הן של המתנחלים והן של הצבא.

כמו כן מתחילים לגדר את הנביעה שבעין אל חילווה, אותה הקימו המתנחלים בחסות המועצה המקומית. נביעת המים הזו משקה עשרות עדרים פלסטינים ובזמנו הובטח שהמקום ימשיך לשרת גם את תושבי המקום. אז הבטיחו.

על גבול מחצבת כוכב השחר (מחצבה בבעלות ישראלית שגוזלת את המשאבים של פלסטין), באזור מלא אבק דקיק לבן, זרוקות 13 משפחות על טפם, זקניהם ונשותיהם, ללא מגן מלבד איזה אוהל שנתפר משקים ועוד אוהל קטנטן שתורם הסהר האדום בכל הריסה. לפני שבוע (14.7.21) באו החיילים, ממוגנים מכף רגל ועד ראש (במי בדיוק הם נלחמים? בתינוקות ובזקנים?) ולא השאירו אבן על אבן. שפכו את המים מו המכלית והחרימו אותה עם עגורן. משאית לקחה טרקטור ואת המכלית השנייה. גם את המקרר והפאנלים הסולאריים החרימו. הותירו את התושבים חסרי האונים בלי טיפת מים ובלי חשמל. ראיתי כל זאת גם בחומסה. עד לאן התדרדרנו שאנחנו גוזלים מים יקרים בחום הלוהט ומשאירים ילדים קטנים צמאים?

המשפחה שפגשנו מקורה מדרום הר חברון. הם הגיעו לפני 21 שנים ומאז חוכרים את האדמות מבעליהן הפלסטיני מכפר מאליכ. ראינו ליד המאהל גם כמה שדות חרושים, אבי המשפחה אמר שהם זורעים בחורף חיטה. הם חיו במקום בשקט, חרשו וזרעו, הילדים הלכו לבית הספר שבמרחק ק"מ אחד מהמאהל.  עד שבשנים האחרונות הקים מתנחל (כנראה נ') מאחז בלתי חוקי (אפילו לפי חוקי האפרטהייד הישראליים) ומאז הוא מציק להם, פוגע בהם, מונע מהם לרעות, ועכשיו בא הצבא והשלים את המלאכה - הרס הכל. בתקופה האחרונה אנו חוזים באומללות נוראה. נראה שישראל איבדה כל בושה והתירה רסן במלחמתה המרושעת לנישול הפלסטינים מכל מקום בבקעת הירדן.

חומסה – באוהל אחד יחד עם הכבשים יושבות שתי האחיות - פלסטין ויוסרא, וסביבן 8 אחיהן שבאו לבקר אותן כמנהג החג. האווירה שמחה למרות המצב הקשה, וכולם מזמינים אותנו מייד להצטרף למעגל. הרבה צחוקים והאחים מספרים לנו איש-איש על חייו. האחד רק סיים בית ספר לרפואת שיניים ורוצה להקים מרפאה ניידת שתעבור בין קהילות הרועים ותתן להם טיפול. האם למישהי יש רעיון כיצד לעזור לו? אנחנו מרבות לראות א.נשים חסרי שיניים צעירים, ורבים מסתובבים עם כאבי שיניים. אח אחר עובד מזה שנים רבות במפעל אלומיניום בבני ברק ורצה לדעת על זכויותיו. ביררנו בקו לעובד וקישרנו אותו דרך רחל אפק למי שיוכל לעזור. לי' יש 7 בנים ו-3 בנות. היא עדיין צעירה אבל קמטי המצוקה ניכרים בפניה. היא מחזיקה את הלסת בידה – כל הלילה לא ישנה, כאב שיניים נורא מטריד אותה. היא מספרת לנו כיצד הצבא מחק כליל את קיומם בחומסה. הוא לא קבר את הבתים, היא מדגישה – הוא מחק אותם מעל פני האדמה.

אחר כך נסעתי עם א' למקום מגוריהם הקודם בתוך שטח האש, כדי להביא את כלי המטבח, סירים צלחות סכום קערות, מהמקום בו החביא אותם כאשר הצבא החרים הכל והשאיר אותם בלי כלום. הצבא ערם בשטח ערימות ערימות של גרוטאות – מוטות מכופפים, ניילונים קרועים, אופניים, אולי כדי לפנותם מהשטח מאוחר יותר. הצעתי להם שנבוא להשמיש את אותם דברים כדי לבנות מחדש, מחוץ לשטח האש, אבל הם פוחדים.

אום ג'מאל – בדרך לאום ג'מאל נתקעה המכונית שלי בזרזיף נחל שיש צורך לעבור כדי להגיע לקהילה. בתום הביקור גייס הבן את אחד משכניו עם הטרקטור ובעזרת כבל משכו את מכוניתי החוצה מהבוץ. הם סירבו, אפילו נעלבו לקבל תשלום עבור העזרה. למ' מאום ג'מאל החרימו את הטרקטור המביא מים עבור משפחתו הכוללת 8 ילדים, 3 נכדים עדר צאן ו-2 גמלים. המשפחה נותרה ללא מים, שהרי ישראל מונעת מים מהרועים הפלסטינים ומונעת כל אפשרת להביא מים. לי יש קשר מיוחד עם שרה בתו של מ' בת ה-12 מאז היתה ילדה בת 4 אוחת את ידי בכף ידה הקטנה בידי ואומרת "תשרבי שי (תשתי תה) ?" הפעם התביישה. לעומת זאת פטמה, הנכדה בת השנה וחצי כיכבה. היא לקחה את שטיח התפילה של סבה, פרשה אותו על הארץ וכרעה והצמידה פניה לארץ כפי שעושה מתפלל. לאחר מכן התרוממה קמעה והצמידה את כפות ידיה לצידי הפנים. ובכל פעם שעשתה זאת הציצה לראות את תגובת המבוגרים המתפעלים.

לפני שבוע הגיע מתנחל ממשכיות בשם שי יחד עם הצבא ודרש להחרים את הטרקטור משום שהוא נכנס לשטח אש. (הוא דרש, לא הצבא !) בוודאי שהוא נכנס. המשפחה גרה באזור שהוכרז כשטח אש עוד לפני שהוכרז ככזה. המשפחה התקוממה ולא הסכימה למסור לו את הטרקטור. והצבא, שכידוע סר למרות כל מתנחל, עקף את המכשול, עצר את מ' ואזק את ידיו . האם, פניה נפוחות מניתוח שעברה שבוע קודם, והילדים הקטנים ,נעמדו לפני הטרקטור בניסיון למנוע את מקור החיים שלהם. ואז חיילינו הגיבורים שלפו גז פילפל והתיזו לתוך עיני הילדים ואמם!

כל אותו הזמן רבש"צ התנחלות רותם, דידי, שמרבה למרר את חיי הפלסטינים באזור, עמד בקירבת מקום ובדק שעושי דברו מבצעים את המשימה לשביעות רצונו.

יש לי הרגשה שאם אותם חיילים יאלצו יום אחד לההלחם נגד חיילים חמושים הם יברחו כל עוד עוד נפשם בם.  הם פשוט לא ערוכים להתמודד עם מישהו שמעל גיל 8.

לא ברור מתי מ' יוכל לקבל את הטרקטור. בינתיים למ' ולפ' אשתו ול-8 ילדיהם אין מים !!! משפחה מקסימה, נדיבה, חמה.

שיא החטא והרשע הוא למנוע מים מבני האדם, ועוד באמצע הקיץ. על כך אין מחילה. לא אוכל להבין איך מצפונם לא מייסר אותם.

מ  י ם !!!