יאסוף שביל צדדי לתחנת האוטובוס

נקודות עיקריות:

תושבי יאסוף אומרים שהודות לצומוד (ההיצמדות העיקשת לאדמה) הם מחזיקים מעמד תחת מגבלות חמורות. כדי להגיע לתחנת האוטובוס (ששמורה לשימושם הבלעדי של פלסטינים) בצומת תפוח (זעתרה), על תושבי יאסוף ללכת בשביל צדדי (שגם הוא שמור לשימושם הבלעדי של פלסטינים) או להסתכן בירי לכיוונם.

מאז שנת 2000, שני שליש מאדמותיהם החקלאיות של תושבי יאסוף הופקעו. עיבודו של השליש הנותר נתון למגבלות שונות ומשונות, לפי המרחק של האדמות מההתנחלות רחלים. כדי לעבד חלק מהאדמות יש להשיג אישור שמתיר לבעליהן לעבד אותן  במשך ארבעה ימים ספציפיים בשנה בלבד בשעות ספציפיות וכשהשער פתוח. בעליהן של חלק אחר של האדמות מורשים לעבד אותן רק בשבתות ובליווי צבאי. דבר זה נעשה כדי למנוע אלימות מצד המתנחלים.  לפני שבועיים, למשל, המתנחלים עקרו 25 עצי זית ושמונה עצי תאנה. האיכרים העניים איבדו את הזכות הבסיסית לעבד את אדמותיהם כמה ומתי שהם רוצים. לדברי תושבי יאסוף מכסת המים המוקצה להם לא מספיקה לצורכי החקלאות.   כפר יאסוף חולק את מכסת המים הדלה המוקצה לו עם הכפר השכן, איסככה.

******

יאסוף  - האדם  שאתו נפגשנו מספר פעמים ושזוכר אותנו קיבל אותנו בברכה, אך הפגישה איתו היתה רצופה בשיחות טלפון רבות שהוא קיבל ובהפרעות אחרות.

בקשה למתן עזרה שלנו -  אחד מתושבי יאסוף חולה בסרטן וזקוק לאישור להמשך הטיפול הרפואי בו. אנחנו נתנו לו את מספר הטלפון של "המוקד להגנת הפרט" והצענו לו שיטלפן אליהם וייצור קשר עם חנה ז. במקרה שיסבול מאותה בעיה בעוד חודש מעכשיו.

מקורות הפרנסה של תושבי הכפר – חקלאות (מטעי זיתים); כ- 300 – 400 מהמפרנסים ביאסוף עובדים בישראל.

הפקעת קרקעות – עד שנת 2000 2/3 מאדמות יאסוף הופקעו. עתה נשאר לתושבים רק שליש מהשטח המקורי של אדמותיהם.

התנכלויות מתנחלים – כל האדמות החקלאיות של יאסוף נמצאות בשטח C, וכולן סובלות ממחסור רציני במים. נוסף על כך, לדברי האדם שאתו נפגשנו הגישה לאדמות החקלאיות מוגבלת בדרכים שונות. צה"ל הטיל את המגבלות האלה בהדרגה. האדמות החקלאיות נחלקות לשלוש קבוצות, בהתאם למרחק שלהן מההתנחלות רחלים; הקלות של ההתנכלויות נגזרת מהקרבה לרחלים.  

- אדמות שקרובות ליאסוף ורחוקות מרחלים: בעליהן יכולים לעבד אותן בחופשיות, אך אין הם יכולים להשקות אותן – בגלל המחסור החמור במים.

- מטעי זיתים שנמצאים מהצד השני של הגדר על קו התפר. את המטעים האלה ניתן לעבד במשך ארבעה ימים בשנה בלבד. צה"ל נותן לכל בעל אדמות אישור לעבד את אדמתו, אך במשך פעמיים בשנה בלבד: יומיים לעבד את מטעי הזיתים; ויומיים למסוק את הזיתים. בארבעת הימים האלה השער החקלאי פתוח אך ורק בין 8.00 – 14.00 – 15.00. כמובן שכמות הזמן הזאת אינה מספיקה לחקלאים, אך צה"ל טוען שאינו יכול להקצות לחקלאים ימים נוספים לעיבוד המטעים, מכיוון שאין לו מספיק כח אדם כדי לשמור על השער.

- אדמות שבעליהן מורשים לעבדן אך ורק בשבתות: אדמות אלו נקנו מתושבי א – סאווייה, והינן סמוכות להתנחלות רחלים. מתנחלים עקרו 25 עצי זית ושמונה עצי תאנה מאדמות אלו לפני שבועיים. הם לא נענשו, ואף לא התבקשו לשלם פיצויים לבעלי המטעים. במקום זאת, כשצה"ל מאלץ את בעלי מטעים אלה לעבד אותם אך ורק בשבתות, הוא משבש את שגרת העבודה של תושבי יאסוף שנפגעו מהמתנחלים האלה. צה"ל הבטיח לתושבי יאסוף שהמתנחלים לא מתנכלים להם ולרכושם בשבתות, כדי לא לפגוע בקדושת השבת.                        

לחקלאים הפלסטיניים העניים, שסובלים מטראומה, דבר זה עלול להיות עונש כפול. על הגישה לאדמותיהם מוטלות מגבלות חמורות, והם גם איבדו את זכותם הבסיסית לעבד את אדמותיהם כמה שהם רוצים ומתי שהם רוצים.

מים – האדם שאתו נפגשנו מספר לנו על המחסור החמור במים. לכל בית בכפר יאסוף יש מיכל מים על הגג, ולמועצת הכפר יש מיכל מים לשימוש קולקטיבי, ש"מקורות" ממלאת. "מקורות" גובה ממועצת כפר יאסוף 15,000 ₪ לחודש, ומכפר איסככה השכן 17,500 ₪ לחודש. "מקורות" מקצה 4,000 מ"ק מים לחודש ל- 2,000 תושביו של יאסוף; ו- 2,000 מ"ק לחודש לאלף תושביו של כפר איסככה השכן. שני הכפרים הסכימו לחלק את כמות המים הכוללת בהתאם למספר התושבים של כל כפר. מדי יום תושבי שני הכפרים נהנים ממים זורמים במשך שעות מסויימות על פי הסכם ביניהם: באיסככה יש מים זורמים במשך שמונה שעות - בין 9.00 – 17.00; תושבי יאסוף נהנים ממים זורמים במשך שש עשרה שעות, בין 17.00 – 9.00 בבוקר שלמחרת.

על אף שהמים המוקצים אינם משמשים לחקלאות, הקצאת המים של "מקורות" אינה מספיקה לצרכים הבסיסיים של תושבי יאסוף ואיסככה. כפי שהדו"ח של ארגון הבריאות העולמי (WHO) שפורסם ביוני 2015 מציין "ב- 2010 העצרת הכללית של האו"ם הכירה במפורש בזכות האנושית הבסיסית לגישה למים זורמים ולתנאים סניטריים. לכל בן אנוש באשר הוא שמורה הזכות לאספקת מים רציפה, נגישה, בעלות סבירה, לשימוש אישי וביתי" (הערת המתרגמת: זהו תרגום חופשי – לא מצאתי את התרגום הרשמי של המסמך המקורי).

לאחר שחזרנו הביתה חנה יצרה קשר עם האגודה לזכויות האזרח בישראל והודיעה להם על הפגיעה החמורה בזכויות האדם הבסיסיות של תושבי כפר יאסוף. האגודה הבטיחה לטפל בכך, אך היא ביקשה מידע נוסף (שמות של כפרים נוספים שסובלים ממחסור במים), כך שהאגודה תוכל לקבל את התמונה השלמה של המצב באזור כולו. האדם שנפגשנו אתו הסכים לאסוף מידע זה ולמסור אותו בתוך שבוע.

אספקת חשמל – המג'לס (מועצת כפר יאסוף) מקפידה לשלם את חשבונות החשמל בזמן כדי לא להיקנס. לפני זמן מה המועצה הודיעה לחברת החשמל שהחברה לא שלחה את החשבון החודשי למועצה מזה שלושה חודשים (על אף שהמועצה הקפידה לבקש חשבון מדי חודש). כשהחשבון התקבל סוף סוף האדם שאתו נפגשנו שמח לבשר לנו שחברת החשמל לא קנסה את הכפר.

הגבלות תנועה – האדם שאתו נפגשנו הסביר לנו שתנועתם של תושבי יאסוף מוגבלת בשני אופנים: הראשון שבהם הוא עבודות בכבישים; לכן כל הנהגים – ישראלים ופלסטינים כאחד – יכולים להשתמש עכשיו רק באחד משני הנתיבים בצומת תפוח (זעתרה) העמוס. דבר זה גורם להאטת התנועה. האופן השני של הגבלת התנועה – שנכפה לפני מספר חודשים בשל סיבות בטחוניות – לבטח משפיע על כבודם העצמי של הפלסטינים. הפלסטינים אינם מורשים ללכת על הכביש שמוביל לתחנת האוטובוס (ששמורה לשימושם הבלעדי) בצומת תפוח (זעתרה); על תושבי יאסוף ללכת בשביל צדדי (ששמור לשימושם הבלעדי) או להסתכן בירי מיידי לכיוונם כשהחיילים רואים אותם.