מחסום בית אמין (1447), מחסום חבלה (1393)

מחסום חבלה   1393

שגרת כבוש, הכל לפי ה"חוק והמנהג", אבל רתך העובד במשתלות ועובר יום יום עם בלון החמצן הדרוש לעבודתו וכמובן עם רישיון מעבר, אינו יכול לעבור – למה? ככה.

6.00 החייליים כאן אך לא ממהרים לפתוח את השער, השערים נפתחים ב-6.10  (אמורים להיפתח ב-6.00), אך עכשו החיילים מנסים להעביר את המחכים ביעילות ופותחים עמדת בדיקה נוספת על העמדה בתוך הביתן, בסככה, וכך המעבר מזורז. התור שהיה מהר מאוד נמס ואחרי זה פחות או יותר מי שמגיע עובר או מחכה מעט מאוד זמן. עברו בסך הכל כ-130 אנשים. החל מ-7 יכולות מכוניות לעבור והן אכן עושות זאת כולל חמורים וסוסים לשני הכוונים. בעל עדר הכבשים עדיין תקוע עם הכבשים בצד הישראלי ולא יכול להחזירן או להוציאן למרעה בשדות חבלה. כבר יותר משנה מאז שהבטיחו לסדר את העניין (וזה לא דורש 300 מיליון ₪ רק קצת כוונות טובות). אז איך אנו קוראות לזאת "שגרת כיבוש".

מגיע זוג מבוגר מאוד ורך היא מקבלת בדיקת תיק יסודית ביותר – אולי בגלל שהתיק הוא תיק "גברת" קטן ולא סתם שקית פלסטיק.

התלמידים מגיעים בדרך לבית הספר ועוברים בקלות ב-7.15. לעומת זאת מחבלה מגיעות המורות לבית הספר בערב רמאדין.

הרתך לא מורשה לעבור עם בלון החמצן שלו למרות שהוא עושה זאת יום יום – עובד במשתלות. מכיון שגזר הדין היה לקראת שעת הסגירה וע', בעל המשתלה המטפל בכך, לא מצליח ליצור קשר עם המת"ק, כלומר - העונה לטלפון לא יודעת מה עושים עם זה וקצין המעברים ו' אינו זמין. לפיכך הוא נשאר בחבלה וינסה שוב לעבור בצהרים. "שגרת כבוש" כבר אמרנו? הלך חצי יום עבודה.

לקראת הסגירה נסענו לאורנית כדי לעלות על דרך המערכת למחסום בית אמין 1417 .

שער הכניסה לדרך המערכת, ליד אורנית, נעול ועליו כתוב שלט חדש "שטח צבאי סגור – אין כניסה, העובר על החוק יענש". משמאל לשער הנעול הגדר מרוחקת ממנו ויש רווח נוח למעבר. מגיעים זרמים של מכוניות מכוון אלקנה וכאשר שאלנו את אחד הנהגים העוברים מאין בא אמר שכוונו אותו מאלקנה לנסוע בכביש זה לתל אביב! אז זו עבירה על החוק אבל כל האזרחים היוצאים מאלקנה ושערי תקווה באים משם ונוסעים בשטח צבאי סגור. מכיון שהשער עמד להיסגר בעוד 10 דקות ולנו לא היה זמן כדי להתמודד עם השלטונות, אם ירצו להתמודד איתנו (מחויבות קודמת), החלטנו לוותר וחזרנו לביתנו – נסיעה של 1.15 דקות, מה שלוקח בבוקר כ-20 דקות.