מחסום טורה-שקד: פלסטיני פגוע נפש נורה בחשד שניסה לתקוף חיילים

מתוך Ynet 13/5/23   ניסיון פיגוע דקירה, בעיצומו של מבצע "מגן וחץ": במעבר 300 בגלבוע, סמוך ליישוב שקד, ניסה היום (שבת) מחבל מג'נין לבצע פיגוע דקירה. מפרטים ראשוניים עולה כי המחבל הגיע על אופניים למקום, רץ עם סכין לעבר הלוחמים, ונורה למוות. מלבד המחבל, אחמד עטאטרה, איש לא נפגע.  במשמר הגבול עדכנו כי "במסגרת פעילות של לוחמים במעבר 300, שבגזרת חטיבה מרחבית מנשה, הגיע חשוד לכיוון המעבר ופתח בריצה עם סכין בידו לכיוון הלוחמים. לוחמי משמר הגבול ירו לעבר המחבל ונטרלו אותו. אין נפגעים לכוחותינו".

ובכן, אין זה מעבר בגלבוע, אלא מחסום טורה-שקד או מעבר 300 באזור המערבי של נפת ג'נין, שאנו פוקדות באופן קבוע. זהן מחסום מאובזר לעילא וידוע בעיקר כמלוכלך ומנומנם.

יומיים אחרי הפיגוע נודע לנו ממודענו הוותיק ס', שהבחור שנורה היה פגוע נפש, והיום קיבלנו אישור לכך מנהג באותו מחסום: "כל אחד ביעבד ידע שהוא לא נורמאלי". הוא גם הזכיר את הסיפור הטראגי על החיילת המשוחררת שהתאבדה במחסום אחר, "הלכה על בטוח". הנהג הזה גם סיפר שלאחרונה, מאז שמשמר הגבול תפס את המחסום, נשים וילדים ממש מפחדים לעבור בו. "ההתנהגות שלהם איומה. עד שהגיעו היה בסדר. החיילים דיברו יפה".

מאוחר יותר, במחסום ברטעה, ניגש אלינו קרוב משפחה של אותו "מחבל" שנורה במחסום טורה. הוא סיפר שאביו, אחיו ושני בני-דודיו של ההרוג, קיבלו, כשעה לאחר היוודע דבר מותו, הודעה באפליקציה שאישורי המעבר שלהם אינם בתוקף יותר. במקום לפצות אותם על העוול הנפשע שנגרם להם ("ישר להרוג"?!) – נשללת מהם הזכות לצאת לעבודה ולפרנס את בני ביתם. הם אינם יודעים מי ביטל את תוקפם של האישורים שבידיהם: המשטרה או השב"כ. ביקשו לברר אך לא הצליחו.

ב-שעה 15:00 התחלנו את המשמרת שלנו במקום אחר. עלינו על הגבעה עליה ממוקם בסיס "ברקים" עם האנטנות הגבוהות שלו. השקפנו ביום אביך מאד על צפון הגדה, אך בעיקר התעניינו בהתפתחות החומה שהולכת ונבנית לאורך גדר ההפרדה סביב עאנין. אמנם היא לא התקדמה במחסום עצמו אך התפתחה מאד בקטע שבין עאנין לאום אל-פאחם.

  15:30 מחסום עאנין

כמאה פועלים כבר ממתינים בשטח. טרקטור עם גרר עמוס חונה ממש מול השער. מישהו מתלונן באזנינו על פתיחת השער רק פעמיים בשבוע. בימים אחרים לוקח לו שעתיים להגיע אל חלקת השדה שלו שנמצאת ב"מרחב התפר". לפתע מגיע רכב צבאי ואחד החיילים יוצא ואומר לנו בהתרגשות שיזוזו כי יש הקפצה... "הם" מפנים בעצמם את השער והטרקטור, בלית ברירה, מורשה להמשיך לתוך המחסום. ב-15:40 מתחילים להכניס, בתחילה חמסה-חמסה, אח"כ ארבע-ארבע. חיילת צווחת וורא-וורא, אחורה-אחורה, והודפת ללא בושה את האנשים כמה סנטימטרים מעבר לשער. בינתיים אנחנו משוחחות עם מחמוד העצוב שמראה לנו את תמונותיו של בנו, קצין המשטרה שנהרג בעימות עם כנופיית סוחרי סמים.

המחסום מאוייש ע"י תותחנים. שוחחנו עם המ"פ, בחור נעים שיחה. הוא סיפר שהנהלים השתנו: החיילים ששומרים על המחסום גם פותחים אותו. "אז המפתחות בידיכם?" כן, אבל הם לא יכולים לפתוח למישהו שחוזר מוקדם מהעבודה כי אינו חש בטוב, כי כדי לפתוח צריך להביא תגבורת. הוא עצמו הגיע עכשיו. לפני שהלכנו זיהינו מרחוק את החיילת החמודה מהשבוע שעבר, ע'. החלפנו כמה מלים ונפרדנו לשלום.

16:15 מחסום טורה-שקד

גם כאן יש נוהל חדש. הנהגים אינם מורשים להמתין מול הזרוע המרומזרת בתוך המחסום. הם ממתינים בסבלנות עצבנית כמה מטרים לפני השער הראשי. שני חיילי משמר הגבול מתקרבים אלינו ומזהירים אותנו לבל נתקרב למחסום. 4 מכוניות ממתינות בינתיים למעבר. חייל או חיילת יסמנו להם להכנס. טוב שהתקינו רמזור... על המפגש עם הנהג כבר סיפרנו קודם בקשר לאירוע הקטלני שארע במחסום הזה.

16:45 מחסום ברטעה-ריחן

שמחנו לפגוש את ידידנו ב' מעארקה שעובד כבר שנים רבות באזור התעשיה שח"ק שנמצא ממש מול ביתו אך מעבר לגדר ההפרדה. ב' חייכן כתמיד, גם כשהוא מספר שתנאי עבודתו הורעו: אינו זכאי יותר לשעות נוספות, אינו מתוגמל או מפוצה על ימים אבודים שלא באשמתו. רמת החיים שלו ירדה אך עדיין מרוצה שעובד ומפרנס. וגם פה שוחחנו ארוכות על ההרוג ממחסום טורה ומשפחתו, כפי שכתבנו למעלה. בינתיים פועלים רבים מגיעים וממהרים לתוך השרוול הארוך בדרך לביתם בגדה.