אל-פאריסייה: מתנחלים גונבים בקר מהפלסטינים בימים ובלילות

נוכחות מגינה של מלווי הרועים - לילה  25.12.23 - בוקר 26.1.2.23

25/12/2023  יום ב'
הגענו למאהל פארסיה אחה"צ למשמרת של "נוכחות מגינה". פירוש: המתנדבים והמתנדבות המלווים למרעה את הרועים הפלסטינים בצפון הבקעה, שוהים שם 24/7 כדי למנוע את האלימות של מתנחלי המאחזים, המאיימים באופן קבוע על חמשת המשפחות החיות ביישוב הפלסטיני. המשפחות חוששות לחייהן ולחיי ילדיהן ולמקור פרנסתם – עדרי הכבשים. המתנחלים והצבא בשיתוף פעולה הדוק אינם בוחלים בשום אמצעי למרר את חיי הפלסטינים המתגוררים שם במשך דורות. המטרה: להבריח את המקומיים מהבקעה ובכך להשלים את טיהורה וסיפוחה.

במהלך הליווי המתמשך שלנו נוצרו בינינו ובין משפחות הרועים מעין קשרי משפחה, וכך התחלנו בביקור כל התושבים בכל הבתים. יור מאוחר, בערב, התיישבנו לשתות תה וקפה ואף הוזמנו לארוחת ערב. בסביבות שמונה נאספו חלק מההורים והילדים בביתם של א' וב', ושם שיחקנו יחדיו במשחקי חברה משעשעים. בסביבות 21.00 הלכנו לישון באוהל המתנדבים, שהמשפחות הקימו עבורנו על פי בקשתנו. רצינו בזאת לכבד את פרטיותם ואת העומס שיוצרת עליהם השהייה המתמשכת של המתנדבים והמתנדבות.

26/12/2024 יום ג'
השלווה לכאורה ששרתה במקום נקטעה בסביבות 6.30 בבוקר. קיבלנו קריאה מע', אחראי העורף לאותו יום, על גניבת כל עדרי הפרות של הרועים מעין חילווה, הנמצא כ-10 קילומטר דרומה, בידי מתנחלים. הבקר נלקח למכלאה בקרבת התנחלות חמדת. מיהרנו לצאת ובדרך אספנו את מ', אחד האחים הרועים.

הגענו לשטח מחוץ להתנחלות חמדת וראינו את הפרות הגנובות במכלאה. היו שם עוז עובד המועצה, שהיה חמוש, שוטר משמר הגבול והשוטר אריק. מ' בעל העדר צעק שאלה הפרות שלו, שנגנבו ע"י נערים יהודים שהגיעו למאהל שלו בלילה. עוז לא כפר בטענה אך טען שהפרות נמצאו משוטטות על הכביש, דבר ש"מסכן את המכוניות" ומטעם זה הובאו למכלאה. מ' יצא מדעתו. "זה כל הרכוש שלנו, 150 פרות!", צעק. טל ביקשה מהשוטר שישחררו  את הפרות. השוטר סירב. לטענתו מכיוון שיש שתי גרסאות שונות לאירוע על הפלסטינים להתלונן תחילה במת"ק יריחו. מ' המשיך לצעוק ואף התגולל על האדמה מצער, תוך שהוא מספר איך המתנחלים הגיעו לעין חילווה עם נשק והפחידו אותם. הם עקבו אחריהם כל הלילה ממרחק מפחד שיירו בהם, כדי לדעת לאן מובילים את הפרות.  

אחרי כחצי שעה הגיעו שאר האחים הפלסטינים והתחננו לשחרור העדר. השוטר המשיך להתעקש שאינו יכול להכריע ויש להגיש תלונה. מ' ואחיו השיבו שמניסיונם המשטרה לא תעזור להם, כי גניבה דומה כבר קרתה לפני מספר שבועות והפרות לדבריהם נמכרו למישהו מהגליל או מרמת הגולן. בכלל, לטענתם, לא כל הפרות נמצאות כאן במכלאה. הם יודעים שחלקן הועמסו והועברו למקום אחר. עוז נציג המועצה אישר את הטענה! לפתע, הרועה מ' עם שניים מאחיו, חצו במהירות את הגדר, פרצו את דלתות המכלאה ושיחררו את הפרות שברחו. עוז רצה לירות בהם אך השוטר עצר בעדו ורדף אחריהם בעצמו, השיג אותם ואזק אחד מהם.

בינתיים הגיע הרב אריק אשרמן (מארגון 'רבנים שומרי משפט') ואיתו מ', נציג הרשות הפלסטינית. הסתבר שאכן 26 פרות נלקחו לגשר אלנבי וכנראה 62 אחרות הובלו בדרך כלשהי לכפר בדואי בגליל. מאותו הכפר התקשרו כנראה למ' וביקשו כופר מהרועים הפלסטינים תמורת החזרת הפרות.

מתנדבי הליווי בבקעה שכרו את  שירותיו של עו"ד סְפרְד על מנת לשחרר את הפרות שהובלו למכלאה בגשר אלנבי. הפרות שהיו שם שוחררו אחרי כ 20 ימים של תלאות, תמורת תשלום של 49,000 ₪ . לדברי הפלסטינים חמש פרות שברו רגליים כשהעמיסו אותם על המשאיות ועוד 5 עגלים מתו.

הבנו שהמתנחלים שכללו את שיטות ההתעללות במקומיים. מעתה במקום לתקוף רק במכות או לרדוף אחריהם בטרקטורון, הם מתעללים ברועים ביורוקרטית. ממציאים עילת 'שוטטות' של בעלי החיים (אחרי שנערי המאחז משחררים אותן באמצע הלילה) או מכריזים על 'מרעה בשטח צבאי סגור' כתירוץ למניעת חיכוך אפשרי בין מתנחלים לרועים פלסטינים. כמו כן מאשימים אותם בכניסה לשטח אש, שכבר שנים לא מתאמנים בו ואין בו כל שילוט, ושלפלסטינים אין הקצאות שטח אך הורשו לרעות בו במשך שנים רבות.

כך בחסות ביורוקרטיית הכיבוש גודעים את פרנסת המקומיים. לא רק מחרימים להם את בעלי החיים, גם מאלצים אותם לפדות אותם תמורת עשרות ואלפי שקלים. המתנחלים, שלהם יש עדרים קטנים, מקבלים הקצאה של אלפי דונמים של אדמות מדינה לרעייה.

כל עלילות הגבורה האלה של מתנחלי השטחים הכבושים לא מגיעים לתקשורת, שמרותקת בימים אלה למלחמה הנוראית המתרחשת בעזה מאז השבעה באוקטובר.

יש לציין כי 10 ימים אחר כך, אורי המתנחל הסמוך לפארסיה, עקץ את הרועים ואמר להם שמותר להם לרעות בשטח מסוים. כשהגיעו לשם הזמין משטרה שהחרימה את העדר שעוד נותר, בטענת "שטח צבאי סגור" ועתה הם נדרשים לפדות את העדר תמורת  150 אלף שח נוספים!