דרום הר חברון - מרבית הכניסות ליישובים הפלסטיניים סגורות
בדרך למופקרה למשפחת חמאמדה סרקנו שוב את כביש 60.
תמונת מצב זהה מאז 7.10. מרבית הכניסות ליישובים הפלסטיניים סגורות ואלה הפתוחות מנוטרות ע"י חיילים. כפי שכתבתי בשבועות האחרונים, יש כאלה כמו הכניסה מקילקיס לחברון, או ליטא בצומת זיף, שיטת הגב אל גב מתקיימת כדי לאפשר לאנשים או סחורות להגיע למחוז חפציהם. או שחסימות אבנים ועפר, מתוך הכרח קיומי פשוט, נפרצות ואנשים מתניידים ומטלטלים תחת עינם הצופיה של חיילים.
במכולת של זיף שוב,קנינו מצרכי מזון בסיסיים והבאנו לפאדל ובני משפחתו.
הבאנו לפאדל מכשירי שמיעה עפ”י בקשתו, מיד שניה שיעל צורן השיגה. הוא אומר שיש מי שיתאים לו אותם ביטא. נקווה שאכן אלה יקלו עליו במקצת.
הוא מספר על אירוע מלפני חודש, בדיוק ב-27.9, כשהמשטרה לקחה אותו לחקירה בקריית ארבע בתואנה שמתנחל חדש בשם אביחי התלונן שפאדל איים עליו שיהרוג אותו. איך בדיוק מהמרחק שמחוייב לשמור צילם איום שכזה? אין לדעת אבל זה הספיק למשטרת ישראל כדי להוציא צו המונע מפאדל להתרחק מהבית מעבר ל-100 מ' למשך 5 חודשים, כלומר, הוא לא יכול לרדת לשדותיו או לרעות את צאנו.
"ואם יבואו אלי ויתקפו אותי בביתי?" שואל פאדל.
"אז תתלונן במשטרה", אומרים שוטרים שלא עושים דבר להגנתו.
"ואם צריך לקחת את הצאן למרעה להאכילם?"
"תשאיר את הצאן בבית ותביא להם את האוכל לדיר". עונים לו. "אחרי חמישה חודשים נחליט אם לאפשר לך להסתובב שוב בשטחיך. נראה איך תתנהג במהלך 5 חודשי התנאי האלה."
בינתיים יש לאביחי נוער גבעות שבאים עם עדריהם, צועקים מילים שהוא לא רוצה לחזור עליהן ועושים תנועות מגונות. לפעמים הם שניים ולפעמים חמישה ששה. הוא לא מעז לומר להם דבר ולא לצלם כמובן.
אשתו מספרת על רחפן שמסתובב מעליהם כמעט כל יום ומצלם. אתמול הגיע מתנחל עם עדרו לשדותיהם וגרש אותם עם הכבשים שלהם. המתנחלים חגים סביבם כל הזמן, ביום ובלילה עם טרקטורונים להפחיד, להרתיע ולהזכיר כל הזמן מי אדוני הארץ כאן. גם כאן כיתור, חנק, הצרת צעדים ומסביבם עוד משאית שהפכה לבית מגורים עוד קרוון עוד צריף.
עו"ד נטע עמר וקמר משרקי מטפלות בכל עניני אדמותיהם, בצוו ההריסה שיש על "ביתם" ואיומי הגירוש.ע
בדרך חזרה ראינו את מורי ביה"ס חוזרים ברגל לבתיהם ביטא, בדרך החסומה מעבר לכביש הכניסה לא-תוואני.
שגרת כיבוש כבר אמרנו?