מחסום טורה, עובר אורח: "הפרצות בגדר ההפרדה משרתות את ישראל"

שתפו:
Facebook Twitter Whatsapp Email
מקום או מחסום: 
תגיות: 
צופות ומדווחות: 
תמי ריטוב, נטע גולן (מדווחת)
30/09/2021
|
אחה"צ

14:40 מחסום טורה-שקד

תנועה, ברגל וברכב, בשני הכיוונים. תושב יעבד, בעל עסק למכירת פחמים באום ריחן, ממתין למישהו שיביא לו כסף. סיפר כי 30 שנה מכר פחמים ברחבי חיפה, כעת מוכר מאום ריחן לרחבי ישראל. לדבריו הפחמים שלו הטובים ביותר. קונה עצים מאזור טבריה ובקעת הירדן ב 1200 ש''ח לטון, בעוד עץ מיובא מתאילנד עולה רק 800 ש''ח לטון, אך ''לא נדלק בכלל''. האיש הסביר לנו שהפרצות בגדר נפתחו ע''י ישראל, כדי שיעברו פועלים חסרי היתרים ולא יהיה צורך לבטח אותם ו/או להבטיח את זכויותיהם.

אחד החיילים שאל, ממרום מגדל השמירה, מי אני והוסיף שהחברים שלי מעבירים סמים במחסום. לא ברור למי ולמה התכוון.

בני זוג מאום ריחן עברו ברגל למרחב התפר והמתינו למכונית בה כל הקניות שערכו ביעבד, לבית ולמשפחה. האנשים חששו שלא יאשרו את העברת המוצרים, כי לא תיאמו מראש. בינתיים שוחחו עם סוחר הפחם. מסתבר שהעסק שלו שוכן בקומת הקרקע של ביתם. המכונית וכל הקניות עברו והאיש אמר ''היום טוב''.

15:10 חלפנו על פני מחסום ברטעה. במגרש הרכב חנו 7 משאיות. מגרש החנייה הגדול וגם שני המגרשים הפרטיים מעלה הכביש מלאים מכוניות.

15:20 מחסום יעבד-דותן

התנועה זורמת בשני הכיוונים. אין עיכובים במחסום.

15:40מחסום ברטעה-ריחן

מגרש החנייה בצד הפלסטיני מלא והשומרים חסמו את הכניסה. כבר אין חונים בשול הכביש בגלל דוח''ות המשטרה.  עברנו לצד מרחב התפרinfo-icon של המחסום. שני אנשים התפללו בסככה. קבוצת גברים, חלקם צעירים ואחרים פחות, ישבו בצד השרוול. שניים מהם נראו לנו כזמרי חתונות כי היו בחולצות לבנות ואפודות שחורות. ירדנו בשרוול עם כל האנשים שחזרו מעבודתם במרחב התפר ובישראל, ביניהם גם נשים אחדות. כשעלינו בחזרה למגרש החנייה, קבוצת הגברים עדיין ישבה במקום. הסתבר שכולם מלצרים, עובדים במסעדות בישראל, מערערה הקרובה, דרך כפר קאסם ועד תל אביב. עובדים במשמרת ערב, עברו דרך הפרצה בגדר ההפרדה למרגלות הכפר קייקיס (Qeiqis) ויחזרו בלילה באותה דרך. אין להם היתרי עבודה בישראל, שאלו אם אפשר לעזור לקבל כאלה. נתנו את הפתקית של סילביה ואיחלנו בהצלחה.

16:15 אנחנו עוזבות את המחסום בדרכנו הביתה. שמנו לב שאנשים היו היום חביבים במיוחד. לא ברור לנו למה. אולי כי נגמרו החגים ואיתם הסגרים?