חלאווה - תלונה על אלימות מתנחלים צריך להגיש בערד, מקום שאינם יכולים להגיע אליו

מזמן לא עצרנו במחסום מיתר. הוא מושבת כמעט לגמרי מאז 7.10. כניסת פועלים לישראל אסורה כמעט לחלוטין.
גשום היום מאד סגרירי קר ואפור מאד .גשם ברכה (לא לכולם כמובן)
אז עצרנו שם רק לדקות אחדות כדי לפגוש אדם מאזור רמאדין שנמצא כמו כולם במצוקה כלכלית קשה מאד .כיבדנו את בקשתו לקבל כסף ולא מצרכים. נתנו לו את סכום הכסף שהיינו קונים איתו מצרכי מזון בעבורו. לדבריו, בישובו יוכל לקנות יותר מצרכים באותו סכום כי אצלם יותר זול. די בכך שאדם מתחנן לעזרה להביא אוכל לילדיו. אפשר לתת לו הרגשה קטנה שהוא קובע גם קצת איך לנהל את חייו הקשים.
בהמשך הדרך לאורך כביש 60 מתנופפים דגלי ישראל על כל גבעה. לסמן את שליטת ישראל בכל פינה. מול שמעה, על הגבעה של חוות יהודה, גם חנוכיה דולקת ליד הדגל הקרוע. אכן, הדגלים, מרביתם מסמורטטים וקרועים. למי שחשוב הדגל הזה היה ראוי שהדגלים יהיו שלמים ונקיים. כך, מבלי משים, הם משקפים את מצבנו העגום.
כל הכניסות לסמוע חסומות.
כנ"ל לעבדה, כל החודש סגורות הדרכים.
הכניסה לדהריה, כמו בכל השנה, סגורה.
גם בצומת דורא-אל פוואר סגור. אנשים מכתתים רגליהם קילומטרים, גם במזג האויר הקשה הזה. (תמונות בנושא מצורפות.)
נסענו לתוואני, בראש ובראשונה לברך את באסל אדרא בברכת מזלטוב להולדת בתו. אבל גם לשאול לשלומם בזמנים הקשים האלה. התינוקת עדיין בבית חולים .
אז קנינו במכולת של נביל בצומת זיף שוקולד ועוגיות כשי צנוע. באסל מגיע להודות לנו. עוד מעט יסע להביא את אשתו והתינוקת הביתה.
"שם התינוקת?" אני שואלת.
"טייה", הוא עונה, ומסביר לשאלתי על פשר השם, שזה שם יווני בעצם ופירושו גם ילדה חמודה וגם מתנת אל. (הלוואי ובואה לעולם יביא גם ברכה לכולנו.)
נאסר מספר על אירועי השבועות האחרונים ופותח בהסבר על סמכויות היתר שיש למתנחלים בשנה האחרונה.
בתוקף זה, לילה אחד לפני חמישה ימים, התעוררו אנשי רכיז הסמוכה, לרעש טרקטורים ב-10 בלילה וגם שמעו קולות של הרבה אנשים מדברים. מסתבר שהתכוונו לחסום את הדרך למצפה אביגיל .
אבו הרון התקשר למשטרה להגיד שכך מתחיל לקרות שם. שאל אם זאת תוכנית של צה"ל. ענו לו שזאת יוזמה של המתנחלים ושילך להגיש תלונה. אז הלך, אבל יודע שהענין לא יטופל.
נאסר מוסיף, אם זה היה הפוך מיד היו מגיעים ומגיבים בתקיפות. עוד הוא מספר על מה שקרה בחאלאווה ליד ג'ימבה לפני כשבוע וחצי, במקום שלפני חודשיים הגיע מתנחל חדש לשם מחוות מעון. ואז גנב גדר שמשמשת לגידור צאן, גנב טנק מים והתמקם ליד בור המים של חאלאווה והגיע עם עוד ארבעה צעירים.
כשהתלוננו במשטרה נאמר להם שזהו שטח צבאי ורק לצבא זכות להחליט מה מותר ומה אסור לעשות שם בשטח הזה.
כאמור עכשיו לפני שבוע וחצי, כשחזרו 5 בני משפחה, כולם על הטרקטור מקניות ביטא בערב, התנפלו עליהם כ-20 בני נוער, צעקו: "תרדו מהטרקטור," קיללו, עשו על כולם חיפוש, לקחו להם את התעודות והרבה כסף. הרביצו, משכו את המנדיל של בת המשפחה מראשה וירדו למערות המגורים של המשפחה ולדיר, בטענה שמחפשים עז שהפלסטינים גנבו להם.
כשהתלוננו במשטרה נענו שהם צריכים להגיש את התלונה במשטרת ערד שאליה הם שייכים, אזור ג'ימבה. הם לא יכולים להגיע לערד כמובן.
אחרי זמן הסתלקו הפורעים, זרקו את התעודות ואת המנדיל (מטפחת הראש) בצידי הדרך, אבל את 1140 הש"ח שלקחו לא החזירו.
זהו. עוד ארוע כמעשה שגרע.
"ככה זה כל הזמן", אומר נאסר, "ואיש לא מפריע למתנחלים ולא מונע מהם להתפרע ואיש כמובן לא מגן עלינו"