הדיגסט השבועי 16.3.08-22.3.08

אזור בית לחם

יום שני אחה”צ, 17.3.08

15:00-17:30

        כביש חברון.  מעבר בלתי מתוכנן מול מר אליאס.  4 עצורים נאלצו לחתום על הטפסים הידועים והיו יושבים על המדרכה.
    

        בית לחם מעבר.  המעבר היה עמוס מאוד. קבוצה גדולה של תיירים גרמנים ניסתה לדחוף את דרכם חזרה לירושלים.  הם ציינו שהחיילים התנהגו בצורה קשה מאוד כלפי הפלסטינים. ההליך היה משפיל מאוד. שלושה שומרים אזרחיים היו בתפקיד ו-4 דלפקים פתוחים. רק מכונת יד אחת הייתה פעילה. חיילת הייתה בטלפון כל הזמן, בינתיים בודקת מסמכים לאט ומסמנת עם המחווה המוכרת. ההמתנה לא עלתה על 10 דקות.
    

        יום שלישי, 18.3.08, בוקר
    

        06:30, בית לחם מעבר. 5 דלפקים פתוחים. תורים ארוכים וצפופים, אבל המעבר מסודר. ואז, אחד מהמחשבים התקלקל. ללא הסבר, המעבר נסגר, וגרם לבלגן, כי אנשים בתור הזה ניסו לדחוף לתור הסמוך. אנשים נלחמו נואשות על מקום. כשהדלפק השני נסגר גם הוא, לכמה דקות, כמעט יצא מכלל שליטה. קריאות פלסטינים כועסים התמזגו עם קריאות השוטרים והחיילים. נציג דקל הופיע פתאום, מחייך ואופטימי, שותה קולה. הוא שאל אותנו מה הבעיה, כאילו הבעיה הייתה שלנו.  הוא insisted על כך שגם הוא צריך לעמוד בתור מדי פעם, אז מה הבעיה הגדולה. ואז הוא ישב על אחד ממיכלי הצמחים המעוצבים, שהפך לארגז זבל, שתה את הקולה שלו והיה מרוצה מאוד.
    

        המחשב שוחזר כעבור 30 דקות, ונפתח דלפק 6.  המתח השתחרר ב-07:45, ובשעה 8 המעבר היה נקי משני הצדדים.
    

        יום רביעי בבוקר, 19.3.08
    

        06:45 בית לחם מעבר. סגור.  רק תהליך קטן של אנשים נכנסים. אחד עובד עם הוואקף, אחרים בכנסיות.  הם דיווחו שאין תור בכניסה.
    

סיכום שבועי 16.3.08-22.3.08
         
    

        08:15 נבי יוניס.  נהג אוטובוס בן 40 סיפר לנו כי סורב פעמיים לקבלת כרטיס מגנטי ללא סיבה.  בניסיון השלישי אמרו לו שכיוון שהוא נוסע באזור חברון אין לו צורך בכרטיס.  עם זאת, לפעמים הוא נוסע גם לנצרת.  הוא התבקש להשיג תעודה כזו מחברת האוטובוסים ולהגיש בקשה מחדש.
    

        08:45 DCL אזיונ.  קבוצה קטנה של גברים נכנסים ויוצאים.  צעיר שנתפס 3 פעמים בירושלים ללא כרטיס מגנטי מחכה בשקט לחקירה בשב"כ.
    

        יום רביעי אחה"צ, 19.3.08
    

        14:15  DCL אזיונ. נטוש מלבד 2 גברים.  הצעיר, בן 19, הגיע ב-8 בבוקר לראיון בשב"כ.  לקחו את תעודת הזהות שלו ואמרו לו שהיא תוחזר במהלך היום.  היא עדיין לא הוחזרה.  הגבר השני הוא פלסטיני ואשתו ישראלית. הוא בן 40, ואב לחמישה ילדים. הוא הראה לנו תיעוד מהמנהל האזרחי שמאשר לו להישאר בישראל עם אשתו בתנאי שאין לו חובות. הוא גם הראה תיעוד המוכיח כי הוא ללא חובות.  עדיין, הוא לא הצליח להשיג מעבורת. ננסה לעזור לו.
    

        16:40  הדקל נסגר ב-4 אחה"צ היום, בשל חג פורים.  2 גברים נזקקו לדחיפות למעבר כדי לבקר קרוב משפחה חולה מאוד בבית חולים בירושלים, אך הם לא קיבלו את המעברים.
    

        17:00  תעודת הזהות של הצעיר הוחזרה.
    

        17:20 בית לחם מעבר. בגלל חג פורים, סגור בשטחים. רק דלפק אחד פתוח, אך כמעט ואין אנשים.
    

אזור אבו דיס

        יום שני בבוקר, 17.3.08
    

        08:00 מעבר מיכל. הכל חלק, ללא עצורים.  כמה מכוניות נבדקות וזהו.
    

        יום שני אחה"צ, 17.3.08
    

        14:30  מעבר מיכל. בשעה זו, יש תור בכניסה, ונראה שהצפיפות רק גדלה.  לא היו שום בעיות, רק מעט דיווחים על חפצים שנלקחו.
    

        15:45 מעבר מיכל. תחילת הסגר.  לא היו שום בעיות.
    

        16:00 מעבר מיכל. קבוצה אחת לא עברה בבדיקה, ונראה שהיא לא הגיעה ליעד.
    

            16:00, מעבר מיכל. ציפינו לראות מעט תנועה, בשל הסגירה שהוטלה בגלל חג פורים. אבל המעבר נראה כפי שהיה בדרך כלל. חקירה גילתה שהסגירה חלה על ירושלים, אך לא על מעלה אדומים. העובדים שעוברים דרך מעבר מיכל צריכים לקחת דרך מאוד סבוכה ליעדם. החיילים היו ידידותיים למדי, והתנועה זרמה בקטעים, אך עדיין במהירות יחסית.
        

            טרמינל זיתים: כאן הסגירה מורגשת יותר, כיוון שמדובר במעבר לירושלים המערבית. החיילים אמרו שלא עברו עובדים היום, רק מקרים חירום ועניינים הומניטריים.
        

א-ראם
– אזור קלנדיה

            יום שני בבוקר, 17.3.08
        

            06:45 אנאתה.  העומס עצום, בעיקר עובדים. נשים מבוגרות שאין להם אישורים מתאימים שולחים חזרה. שני השוטרים בעמדה היו נעימים ושמרו על רוגע.  שוטר אחד שהתעצבן כשילד בן 6 נגע בנשקו הושב מייד על ידי השניים,  הכל עבר במהירות ובאופן שקט, למרות המתקפות האכזריות אתמול ב"מחנה ג'בל מוקאבר". 
        

            יום שלישי אחר הצהריים, 18.3.08
        

            אנאתה.  שקט ובלי אירועים מיוחדים. כוחות רבים של אנשי ביטחון.  הכל עבר במהירות בשני הכיוונים.  כמה תלמידים עברו.
        

            יום חמישי בבוקר, 20.3.08
        

            פורים סוף שבוע - סגירה לגילאי מתחת ל-30.
        

            06:20 אנאתה  מעט הולכי רגל, אך הרבה מכוניות.  כל הטנדרים נבדקו. אין ילדים או אוטובוסים של תלמידים - חופשת בתי הספר.
        

            07:00  קלנדיה.  פewer רכבים מהרגיל בחניון. שוב פועלים רק שני מסועי תור. אנשים מחכים בחוץ במתח וכל אחד מנסה לטפס על הגדר.  הגברים לא מוכנים אפילו לאפשר לנשים להיכנס קודם. במהלך השבועות האחרונים, המצב במעבר הורע בצורה ניכרת. קבוצה גדולה של אנשים חיכתה לעבור דרך השער המיוחד לנשים ומורים, אך לקח את ההתערבות שלנו כדי לפתוח את השער, כעבור 10 דקות. מאוחר יותר כשישבו מספר נשים שם, הם לא פתחו את השער שוב. כל 5 השערים היו פתוחים, אך העיבוד היה איטי, לא באשמת החייל, שהיה סביר ונדיב. אישה אחת נאבקה עם תינוק בוכה בשער 5 כמעט שעה. התברר שהיא חיכתה שדלת ה-DCL תיפתח.  היא לא נפתחה בזמנה (8:30), אך בסופו של דבר נפתחה ב-8:45. כמה דקות אחרי 8
        כבר לא הייתה צפיפות במסועים, אך כשהעזבנו ב-9 רק שני שערים היו פתוחים ושוב הייתה תור במסועים.
        

אזור נצרת
ראשון, 16.3.08, אחר הצהריים

14:10, צומת גית. אין מעבר.
15:24, בית עבא. כל הקווים (שני שערי העבר והקו ההומניטרי) עמוסים וארוכים. אנשים מתלוננים על המתנה של 2 שעות. החיילים צועקים.
במעבר הרכב יש הרבה חיילים, וכמה מהם עומדים בקבוצות קטנות מדברים וצוחקים ומבלים את הזמן. הם נראים שלא ממהרים. גברים מתחת גיל 35 מורחקים מהאוטובוסים ונשלחים לתור להיבדק.
15:35, צומת גית. הצבא נמצא. 5 רכבים שמגיעים מ”בית עבא” מחכים בתור.
יום שלישי, 18.3.08, בבוקר
צומת גית. בלתי מאויש.
07:25–09:00, בית עבא. רוב העוברים הם תלמידים. כל צעירים העוברים לנצרת נבדקים בקפדנות.
רכבים, גם כאלה שנכנסים ויוצאים מהעיר, נבדקים בצורה קפדנית. זה כולל גם עגלות יד ועגלות חמורים שעוברות פנימה או החוצה. כולם חייבים ללכת ברגל: אדם בן 80 שמתקשה ללכת או הרבה נשים שמחזיקות תינוקות קטנים בידיהם (כנראה שיש איזשהו טיפול רפואי היום).
יום חמישי, 20.3.08 אחר הצהריים
14:51, בית עבא. הסבלים פונים אלינו כאשר אנו מגיעים. החיילים לא מאפשרים להם להעביר ירקות ושמנים כפי שהם עושים בדרך כלל.
שני גברים נעצרו במתחם המרכזי, אך לא עוכבו באופן נרחב. מסודרים כאן כראוי. הצבא מקדם את העברת המשא, פחות בעיות ולא חיכוי רבה עבור החיילים.