סוסיא - המתנחלים מסתובבים בשטח במדי צבא. מתחפשים לחיילים?

מחסום מיתר בבוקר, תנועה דלילה עדיין, ריק במגרשי החניה, פועלים עדיין לא מורשים לעבור לעבוד בארץ מאז המלחמה.

מכביש 60 עברנו ל-317. עברנו ליד הכפר זנותא הנטוש, שתושביו גורשו. בית המשפט קבע, שהם יכולים לחזור לכפר והצבא צריך לדאוג לשלומם וזה צריך לקרות בשקט ובשלום... לא ברור עדיין מהו פרק הזמן לביצוע, וגם לא בטוח שהתושבים יחזרו, אחרי שהתיישבו כבר במקומות אחרים, שלא לדבר על הפחד שלהם מפני התעללויות המתנחלים.

בשדות, בדרך, רואים עדרים ורועים פלסטינים, כיוון שבאזור זה יש פחות מתנחלים.

אבו סאפי, שגם גר באזור עד שגורש מנחלתו, עדיין בבית חולים במצב לא טוב.  הגירוש הזה פגע בבריאותו הפיזית והנפשית.

הגענו לעזאם המתגורר בסוסיא. אינו יכול לצאת לעבודה בארץ בגלל הסגר ואין לו מקור פרנסה מתחילת המלחמה. עזאם כמו הכפר סוסיא, מוקפים מכל הצדדים במתנחלים ובעמדות תצפית חדשות, שמתרבות מאז המלחמה. מצד אחד בבל ומלכה, זוג שמגדל צאן במאחז לא חוקי, שהתיישבו שם כחודשיים לפני המלחמה. מצד אחר, התנחלות עמישב ("חוקית"), שבונה ומתרחבת באופן לא חוקי מחוץ לתחומה, סככות לבעלי חיים  בעודצד ישנו גדי שם טוב, שמונע מהכפריים לצאת לכביש, לשדות, לבורות המים ולשטחים שלהם. ומהצד האחר, התנחלות סוסיא עם הכרמים שלהם, ומתנחלים שפושטים עם פרות וצאן על שדות ההפלסטינים והורסים את הגידולים.

לפני כחודש, צעירים יהודים רועי ויהודה אברג'יל, איימו על עזאם עם סכין. הוא היה בשדה שלו והיה ביניהם דין ודברים. העימות הסתיים ללא פגיעה בו. בפעם השנייה, כשזה קרה, עזאם הזעיק את המשטרה. כשהגיעה המשטרה, הנערים הבוגרים ברחו ונשארו הצעירים.המשטרה תפסה את הבחור עם הסכין, אבל עזאם לא יודע אם הוא נעצר/נענש... כנראה שלא.

המתנחלים מסתובבים בכל האזור, לבושים במדים ונושאים נשק. הם מאיימים ומתנכלים לכפריים ואף פעם לא ברור אם הם באמת חיילים, או לא.

עזאם איש מקסים, ולמרות כל הסבל והקשיים שלו הוא אופטימי ומקווה שיהיה טוב. כשהיינו אצלו ביקרו אותו גם הבנות והנכדים/ות ולשם שינוי כולם היו במצב רוח טוב...

המשכנו בדרכנו ופנינו לאחד השדות, שהיו בו חליל, משעב אל בוטום, עם שתי מתנדבות מארה"ב. הן באו ללוות את הרועים, במעט האזורים שעוד אפשרי להם לרעות את הצאן. בדרך כלל זה מרתיע מתנחלים מלהפריע ולהתעלל. המתנדבים גרים בא-תוואני. יש להם דירה.