התרגלנו לקבל קללות - רק הראינו את המציאות

התרגלנו לקבל קללות. רק הראינו את המציאות

יפה כתב דני בר־און ש"במחאה הנוכחית יש סיסמה אחת, של מחסום ווטש, שמתמצתת את הכל: 'שתקנו לכיבוש, קיבלנו דיקטטורה'. יפה מצדן שהן משתמשות בלשון רבים, הן לא שתקו לכיבוש. אנחנו אלה ששתקנו" ("השב"כ הגיע גם אליי", 22.9).

נעים לקבל מחמאה מעת לעת. אנחנו לא מפונקות, התרגלנו לקבל בעיקר קללות. אכן, במשך 23 שנים אנחנו, נשים לא צעירות, יוצאות למחסומים ולשטחים הכבושים, בנחישות ובהתמדה, על מנת לספר את העובדות וההתרחשויות שם. עשינו זאת גם כאשר רק מעטים העזו לצאת לשם. כמובן ללא נשק ובמכונית הפרטית הקטנה שלנו.

אנו מספרות את גורלם של אלפי פלסטינים הנאנקים תחת מגף הכיבוש. לא גיבורים — סתם בני אדם המבקשים לחיות את חייהם. קל יותר לציבור הישראלי להביט לצדדים מאשר להתעמת עם המציאות. לפשע הזה שותפים ואשמים בו כל הישראלים שצועקים "בושה", "דמוקרטיה", בלי להתייחס לכיבוש, ובכך מקבעים את המצב והופכים אותו לעובדה קיימת ומובנת מאליה. אנחנו, בדרכנו הצנועה, ניסינו לומר שלכולנו זכויות בארץ הזאת. זכויות שוות, כי כולנו בני אדם.

חנה בר"ג, מחסום ווטש