צה"ל מודה: חיילים כיסו עיני מעוכבים פלסטינים בניגוד להוראות

בתגובה לעתירה של פעילי שמאל נגד כיסוי עיני מעוכבים בבקעת הירדן, רובם רועי צאן, הודיע הצבא כי יבהיר לחיילים את הנהלים. בעתירה נכתב כי הכיסוי "נועד להעניש את הרועים"

צה"ל מודה כי חיילים בבקעת הירדן חרגו מסמכותם כמה פעמים כשכיסו בפלנלית את עיניהם של מעוכבים פלסטינים. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו 33 פעילי שמאל ישראלים, צה"ל הודיע כי יחדד את הנהלים האוסרים על כיסוי העיניים. לפי תגובה ראשונית שמסרה שלשום פרקליטות המדינה לבג"ץ בשם אלוף פיקוד מרכז, נדב פדן, מח"ט בקעת הירדן אל"מ אודי צור ויועמ"ש איו"ש, אל"מ אייל טולדנו, ננקטו ויינקטו "פעולות לחידוד והבהרת הדין אל מול הכוחות הפועלים במרחב". בשל כך, הפרקליטות ביקשה למחוק את העתירה, ובא כוח העותרים, עו"ד איתי מק, נתן את הסכמתו.

העתירה הוגשה בחודש מאי האחרון, והיא כוללת רשימה של 25 מקרים שבהם עוכבו רועי צאן פלסטינים בידי חיילים, ושעליהם התלוננו פעילים בזמן אמת בשנתיים וחצי האחרונות.

עתירת פעילי השמאל התמקדה בעניין כיסוי העיניים, אולם היא גם טענה כי מדובר בדרך כלל במעצרי שווא של רועים פלסטינים, למטרת ענישה. זאת, בניגוד למטרת העיכובים כפי שהיא מופיעה ב"דף מידע לחייל — סמכות העיכוב". בעתירה נכתב כי ריבוי המקרים של כניסתם של רועי הצאן לשטחים אסורים נובע מהצורך למצוא מרעה לצאנם, מגודלם של השטחים שישראל סגרה בפני פלסטינים, כולל שטחים שבהם הקימו מתנחלים מאחזים בלתי מורשים. "מרבית השטחים הסגורים אינם מגודרים או מסומנים באופן פיזי אחר, בוודאי כאשר מדובר בצווי סגירה זמניים", נכתב.

עוד נכתב בעתירה כי פעילים ישראלים שהתלוו לרועי הצאן עוכבו גם הם בחלק מהמקרים, אך בניגוד לפלסטינים, עיניהם לא כוסו — דבר המעיד על אפליה ברורה.

פלסטיני שעוכב לחקירה על ידי חיילים בחברון, ב-2006צילום: Ariel Schalit / AP

לפי העתירה, ריבוי המקרים של עיכוב וכיסוי עיניהם של הפלסטינים הוא "הרגל מגונה של חטיבת הבקעה, שנועד להעניש את הרועים הפלסטינים ו\או סתם להתעלל בהם". בחוות דעת רפואית שצורפה לעתירה כתבו נוירולוגית ורופא משפחה כי "כיסוי עיניים ואמצעים דומים הגורמים לחסך חושי עשויים באופן טיפוסי לגרום לפחד, חרדה ורמות גבוהות של מתח". לפי חוות הדעת, "מעבר להיותו אמצעי של הגבלה בדומה לכבילה, כיסוי העיניים יוצר תחושת אין־אונים משמעותית... וגורם לפגיעה ביכולתו של הפרט לתת עדות מדויקת ואמינה על הדברים שעברו עליו".

לדברי עו"ד מק, העותרים פנו כמה פעמים לגורמים בצבא כדי שיבדקו את הנוהג לעכב רועים ואת היחס כלפיהם, ולא קיבלו מענה ענייני. בתגובה לאחת הפניות, קצינת ייעוץ מדור מבצעים ביועמ"ש כתבה במארס 2018 כי "דף המידע לחייל" הוא מסמך מסווג, וביקשה לדעת כיצד הוא הגיע לידי הפעילים. באוקטובר 2018, כשפעילים ביקשו לברר מה עלה בגורלם של כמה רועים פלסטינים מקהילת סמרה שעוכבו בידי חיילים, חייל במינהלת התיאום והקישור (מת"ק) ביריחו ענה להם שהם עוכבו למטרת ענישה והרתעה בהתאם למדיניות המח"ט שהוא "השופט בשטח C", וזאת כדי שילמדו לא לשוב למרעה. בתגובת הפרקליטות נכתב כי דברי "החייל הזוטר, שאף אינו חייל בחטיבת הבקעה" הם שגויים ואינם משקפים "את הנחיות או מדיניות החטיבה המרחבית. המשיבים מצרים על שנאמר בשיחה, ויבקשו להבהיר כי אין הוא מקובל עליהם כלל ועיקר".

בתשובת הפרקליטות לעתירה נכתב עוד כי הנוהל הפיקודי, שמעודכן מדי פעם, הוא אכן סודי אבל הוא קובע מפורשות כי חייל אינו מוסמך "לעכב אדם כצעד 'ענישתי' או 'חינוכי'". לפי הפרקליטות, הנוהל מאפשר לחייל לעכב אדם אך ורק לשם מתן זמן סביר לברר פרטים אישיים של אדם הנחשד בביצוע עבירה או בכוונה לבצע עבירה, או אם הוא בעל מידע הקשור לעבירה ואז לשחררו או להעבירו למעצר בידי המוסמכים לכך.

במאי השנה, בשבוע שבו הושלמה העתירה, חיילים וחיילות בבסיס בבקעה עיכבו בשני מקרים נפרדים פעילי תעאיוש ולוחמים לשלום ואף כיסו את עיניהם בפלנליות, כאשר אלו ביקשו לברר מה קרה לרועי צאן שנעצרו לשעות ארוכות. בתגובת הפרקליטות לעתירה מצוין כי "בעקבות הגשת העתירה ובעקבות פנייה תקשורתית שעסקה באירוע שבו כוסו עיניהם של ישראלים שעוכבו בגזרת החטיבה, חודדו הפקודות והנהלים, גם בהקשר זה, הן לחטיבת הבקעה והן לכלל הכוחות הפועלים באיו"ש. זאת לרבות שיח שהתקיים בעניין בחודש מאי בין יועמ"ש איו"ש ומפקד חטיבת הבקעה".