קלנדיה

בוקר עמוס אבל רגוע בקלנדיה

הגענו לקלנדיה ב-5:15 לערך. חנינו כרגיל בצד הישראלי ועברנו רגלית לצד הפלסטיני. בפנים תורים לא קצרים, אך מסודרים, ומתקדמים בקצב סביר. כל 5 עמדות הבידוק היו פתוחות. מוכר הבייגלה כאן וגם מוכר הסיגריות. דוכן העוגות איננו. הקיוסק לעומת זאת שב אל תוך הסככה.  

פגשנו את מכרנו ח' העובד במאפיה במחנה יהודה. הוא דובר עברית מצויינת וגם קצת אנגלית, ואני מתרגמת את דבריו לאמה. בזכות חג הפסח זכה לשבוע חופש. לקראת צאת השבת והחג רצה להגיע לעבודה, כי כמובן חייבים לפתוח... הוא הגיע לקלנדיה, אך לא נתנו לעבור, כי זה אחרי שעות ההיתר. לא עזרו כל מאמציו להבהיר שבאופן חריג עליו לעבוד בשעות הערב לאחר החג, וכפי שאינו מסוכן כשהוא עובד בשעות היום כך לא יהיה מסוכן כשיעבוד באופן חריג בשעות הלילה... לא נפרט כאן איך הצליח להגיע בסופו של דבר לעבודה, לאחר שלא נתנו לו לעבור במחסום. סופו של דבר עבד כל הלילה וכל יום ראשון אחריו כדי להשביע את היהודים המתאווים שוב לחמץ.

לקראת 6 רבים כבר המתינו ליד שער ההומניטרי האמור להיפתח. חלק מהנשים התייאשו והלכו להשתלב בכניסה למכלאות בתורים הרגילים, כפי שהן עושות לפני 6 כאשר התורים מסודרים. אחרי 6:20 ביקשו מאיתנו לצלצל לברר מה קורה. צלצלנו ואמרו שתיכף באים. ואכן, עוד בטרם הסתיימה השיחה נראו חייל המת"ק והמאבטח וב-6:25 לערך השער נפתח. חייל המת"ק קיבל דרגה חדשה, עכשיו הוא נגד (דרגות על הכתף ולא על הזרוע). סיפר שהוא חתום לעוד שנה.

אחרי שנפתח השער התפנינו לשתות כוס תה ולראות מה קורה בחוץ. ראינו שהחלו עבודות במה שהיה פעם חניה. כבר אין אספלט, אלא אדמה וכנראה יתחילו לבנות משהו בקרוב. בסביבות 7:30 הצטרפנו לאחד התורים, לאחר שהם הצטמצמו מאוד. אחרי שעברנו כבר לא היה כמעט תור לפני המכלאות. בפעם הבאה שנפתחו הקרוסלות, כאשר היינו כבר בתור לפני אחת מעמדות הבידוק, ראינו שהכניסו את כל הממתינים והמכלאות התרוקנו לגמרי. כמובן שמייד הגיעו אנשים נוספים. לקח לנו פחות מחצי שנה לעבור.