סוסיא: מצור, טרור, דיכוי מוחלט
במחסום מיתר יש תנועת מכוניות ומשאיות אבל החניונים ריקים, מלבד כמה מכוניות בודדות. גם עוצר
וגם רמדאן וגם כבר תקופה ארוכה שפועלים לא נכנסים לעבוד בישראל., מאז פרוץ מלחמת עזה.
פנינו לכביש 317 ונסענו לבקר את עזאם מסוסיא. לאורך הנסיעה, כמעט כל המעברים, דרכי העפר והכניסות ליישובים – חסומים, חלקם בסלעים. כמעט אין אפשרות להיכנס עם רכב, רק בדרכים עוקפות ומפותלות...
עזאם מספר על ג'יפים אזרחיים עם מתנחלים במדים, מסתובבים בשטח ומפגינים נוכחות. מדי פעם נכנסים לכפר ומאיימים על התושבים, שלא יעזו להסתובב מעבר ל-50 מטר מהבית שלהם ! בנוסף, הרסו בורות מים ועל חלק מהבורות שמו קוביות בטון ענקיות. כדי לשרוד, התושבים נאלצים לגנוב מים ממקורות וכמובן מואשמים גם בזה...
עזאם אומר שהוא מרגיש במצור ומאוים כמעט כמו הפלסטינים בעזה. ללא עבודה, ללא פרנסה וללא חופש תנועה. המתח והתסכול עולים וגוברים.
מדי פעם המתנחלים עושים אצלם בסוסיא חיפושים בלילות, כולל איומים. מסביב לסוסיא מתצפתים עליהם, לא מרשים להם לחרוש, למסוק זיתים, לצאת למרעה עם העדרים וכו'.
לפני מספר ימים אישה מהכפר ירדה לוואדי עם כמה כבשים. היא נעצרה ונלקחה לקריית ארבע. שוחררה אחרי כמה שעות. כמעט כל לילה ישנם מעצרים, כולל מעצרים מנהליים.
המצב הולך ומחמיר, הלחץ הולך וגובר ואיתו המתח והכעס. אין להם שום תקווה לשינוי וולא לשיפור במצבם.