מת"ק עציון

שוב אנחנו מרגישים שכל מה שאנחנו עושים זה לשים פלסטר על הפצעים.

באופן מפתיע היו מכוניות פלסטיניות רבות על הכביש. הלכנו לאל ערוב כדי לתת לפלסטיני תרומה שניתנה עבורו והפעם הכול עבר בצורה חלקה מאוד. במת"ק מצאנו אנשים שישבו שם שהשב"כ הזעיקם בטלפון וחיכו שם מ-9 בבוקר. השעה כבר הייתה אחרי 12. רמדאן - האנשים האלה צמים. איש מהם לא נכנס למשרדים. כשיצאנו בשעה 1.30 הם עדיין חיכו. ונותרת להם האפשרות לעזוב, אבל אז ייאמר להם שהם לא הגיעו. לאדם אחד היה ביקור מהצבא בביתו בשעה 21:00 בערב הקודם. אבל הם לא הפכו את הבית. התקשרנו למבצעים להתלונן ונאמר לנו שהם יבדקו. התקשרנו שוב ואמרו לנו שהם לא עוסקים בנושא ולא יודעים מי כן.

החיילים בסופרמרקט רמי לוי עמדו בנונשלנטיות רבה כשהרובים לא מכוונים לשום כיוון.

אדם המתגורר מול נווה דניאל באל ח'דר הגיע וסיפר שמתנחלים החלו לבנות על אדמותיו. זו התמונה שהם צילמו מביתם. הצבא בא ואמר להם להפסיק אבל אנחנו לא יודעים אם הם חזרו אחר כך. המתנחלים לובשים מדי צבא, אבל הנעליים אינן של הצבא אלא הנעליים האזרחיות הרגילות. המתנחלים כל כך בטוחים בעצמם שהם אפילו לא טורחים לכסות את פניהם. למשפחה יש אדמות אחרות על שמה אך אסור להן ללכת לשם. נתנו להם מספרי טלפון שונים, גם של חגית משלום עכשיו ושל יש דין שגם אליהם שלחנו את הפרטים. לצעיר שתרגם עבורם קוראים מאהר סלאח.

בריקרדו (החנות בבית ג'לה), מוכר הנפט אמר לנו שאסור להם לעלות לאדמותיהם ליד עציון אבל בבית ג'לה הם יכולים לעשות זאת.