קלנדיה: יום השישי השני לחודש הרמדאן
מה שנהגה ובוצע כדי למנוע מהמונים להגיע לתפילות יום השישי זה דילול.
ההוראות המגבילות שיורדות מלמעלה, מטרתן לצמצם ככל הניתן את מספר תושבי הגדה שיעברו בימי השישי לרמדאן למתחם אל-אקצה והן מתייחסות לפלסטינים כאילו אינם בני אדם אלא עשבים שוטים
שיש לבער ולהפחית את מספרם.
אמרו חופש פולחן והפעילו קריטריונים של סלקציות מחמירות.
*
נתמך במתקן ההליכה עמד האיש נבוך, חסר אונים וחיכה.
איש לא ידע למה חיכה, אולי גם הוא לא ידע למה הוא מחכה.
מרצונו לקיים את מצוות תפילת יום השישי לרמדאן באל-אקצה, בידיעה שעבר את מגבלת הגיל, התגבר על הקשיים הפיזיים והגיע לקלנדיה, הוא השער המרכזי לעבור מהכאן לשם, משטחי פלסטין לשטחי ירושלים.
בנקודת הבידור הראשונה, כשהציג לחייל את תעודת הזיהוי המוכיחה על גילו, דרש הבודק כרטיס מגנטי ואישור תפילה. לא זה ולא זה היו ברשותו.
לא עזרו התימהון, הבקשות והתחינות, האיש לא הורשה להמשיך בדרכו.
ואמנם, למרות הפרסומים שהמגבלה למעבר היא מגבלת הגיל, בפועל ההוראה שיצאה מטעם היא שנספחות לגיל כרטיס מגנטי ואישור מעבר לשם תפילה שתקף משחר עד לשעה חמש אחה"צ.
רבים ממעט הבאים לא ידעו את הדרישות שנספחו לדרישה המרכזית או לא ידעו שבלחיצת אצבע ניתן לקבל אישור תפילה באפליקציה שבטלפון, וכך לא רק הזיקנה דיללה את מספר הנכנסים, גם הנספחים למגבלת הגיל העלו את מספר הנדחים.
הנתיב דרכו סולקו מי שלא עמדו בקריטריונים הותווה ע"י פריסת סלילי תיל חדשים ובוהקים שמקיפים צבר גרוטאות ושברי רהיטים.
זאת ועוד – מחובתם של העוברים את המחסום בבוקר לתקף את שובם לגדה עד השעה חמש אחה"צ מהמקום בו יצאו וכך נמנעת מהם האפשרות להישאר לתפילת הערב ו/או לארוחה החגיגית עם חברים ובני משפחה במזרח ירושלים.
הבקרה על השבים נעשית במתקני ההטבעה החדשים שבפתחו של מחסום קלנדיה.
כשהתקרבה שעת סגירת המחסום, קבוצת נשים מנועות כניסה שלא הכירו זו את זו עד אותן שעות, נקבצו לתפילה משותפת ובקול גדול, בקריאות קצובות נשאו תפילה וצעקה ואלוהיהן.
ואחרון:
דברים שרואים בדרך, או - בדידותן של היושבות על הדרך.
