מדווחת: נורית ש. ועדינה א.
שעה: 10:50-11:40
מיקום: ג’בארה

לא היו עיכובים או תורים, והבדיקות של הרכבים התבצעו במהירות.

בקרבת שער הכניסה לג’בארה, מצאנו גבר מלווה בזוג קשישים. לאחר בירור, גילינו שהגבר הוא פלסטיני מהשטחים, נשוי לפלסטינית מטירה, ולשניהם תעודת זהות כחולה. הוריו של הגבר הם תושבי הכפר אירתח.

הגבר סיפר לנו שבנו בן ה-13 חולה מאוד (פרטים נוספים אצלנו). הילד היה מאושפז עד לאחרונה בבית החולים מאיר, שוחרר לביתו, וביום ראשון עתיד להתאשפז בבית החולים שניידר לצורך בדיקות מקיפות על ידי רופאים מומחים.

הגבר ביקש את עזרתנו כדי לאפשר להוריו לבקר את נכדם בטירה למספר שעות לפני ההתאשפזות המחודשת של הילד. הוריו מאירתח אינם מחזיקים ברישיון מעבר. הגבר ציין שהוא פנה לחיילים, אשר הנחו אותו לנסות לבדוק אישור במת”ק. אך לאחר שעה וחצי, כשהגענו למקום, עדיין לא התקבל אישור.

צלצלנו לקאמיל (שהיה בביתו) שביקש מאיתנו לפנות למת”ק. לאחר שצלצלנו, רפי לא היה נוכח, אך הפקידה שמעה את הבקשה שלנו. במקביל, ניסינו לדבר עם דליה מתאמת הבריאות. בעודנו ממתינים, ניגשה אלינו החיילת י. מהמחסום. היא שאלה כמה זמן יידרש לביקור, והסכימה לאפשר לסבא ולסבתא לעבור הפעם, אך הדגישה כי עליהם לסדר אישור מעבר מראש בעתיד. החיילת הייתה אמפתית ומנומסת, והראתה רצון אמיתי לעזור.

לאחר שהמשפחה עזבה, נגשנו למחסום כדי להביע הערכה לחיילת. במהלך שיחה ארוכה עם החיילים, שיחה שכללה מילואימניק ואחרים בסדיר, נדונו נושאים כגון שלילת זכויות אזרח, קיפוח והדרה. השיחה הפכה לגזענית, כשחלק מהחיילים (מלבד המילואימניק והחיילת י., שלא הצטרפה לשיחה) הציעו טרנספר לערביי ישראל כפתרון לבעיות ישראל.