בית איבא, ג'ית, עזון, יום ה' 6.3.08, אחה"צ
Share:
Observers:
נאוה מ', יפעת ד' (מדווחת)
Mar-6-2008
|
Afternoon
מחסום בית איבא
13:46 על הכביש המוביל מכביש 55 לעזון אנו מבחינות בשני ג'יפים צבאיים ודחפור נוסעים לכיוון הכפר. היציאה השנייה מעזון בהמשך הכביש מוסיפה להיות חסומה בעפר ותיל.
13:55 אנו נכנסות אל הכפר פונדוק. חיילים חסמו את היציאה המובילה ממנו אל חג'א בערימת עפר אשר פונתה בחלקה על ידי התושבים.
14:02 אין מחסום כרגע בצומת ג'ית.
14:11 מחסום בית איבא. המוני בני אדם נמצאים במחסום, רובם סטודנטים בדרכם לבית הוריהם.
אוטובוסים מלאים בנשים וגברים מבוגרים ממתינים בפאתי המחסום לגברים הצעירים אשר צריכים לעבור את הבידוק במחסום עצמו.
הסככה מלאה והגברים הצעירים עומדים דחוקים זה אל זה ממתינים בעל כורכם לבידוק. חם מאוד. צפצופים מחרישי אוזניים נשמעים כל העת ממכונת הבידוק ומאלצים את הגברים העוברים תחתיה להוריד נעליים, חגורה, מעיל עליון.
חלק מן הצעירים שהורדו מן האוטובוסים מבקשים שיעבירו אותם בתור הקצר יותר "ההומאניטארי" כיוון שאנשים רבים ממתינים להם. בזה אחר זה ניגשים הצעירים אך בקשותיהם נופלות על אוזניים ערלות, שפת החיילים גסה ובתנועות יד ומילים קצרות הם מורים להם להסתלק בחזרה לתור.
חיילת מ.צ שבודקת את תיקי הצעירים לא מסתירה את הגועל שהיא חשה כלפי נבדקיה. בהבעה של מיאוס היא אוחזת ביד אחת בשקית הנבדק ושופכת את תוכנה על מדף העץ. חלק מן הפריטים נופלים לארץ.
לקצין המת"ק ר' נמאס מתחינותיו של אחד הצעירים והוא דוחף אותו לאחור.
אחד הגברים רוצה לעבור ביחד עם אשתו את המחסום. האחראי על המחסום אומר לו 'מה זה מעניין אותי גם לי יש אשה ושישה ילדים, רוח'.
חיילים בוחנים את האישורים הרפואיים של החולים על מנת להחליט אם מותר להם לעבור בתור המקוצר.
מישהו איבד שקית בגדים. מישהו איבד 50 שקל במחסום.
צעיר אחר מנסה להסביר משהו לאחראי- למה הוא חייב לעבור. המפקד לא רוצה לשמוע ומורה לו לחזור לאחור. לאחר שהלה מסרב הוא מוליך אותו לסככת המעוכבים, ולנו הוא אומר שהמספר של הצעיר עלה ברשימות של השב"כ. משאירים אותו שם במשך 40 דקות ואז מחזירים אותו לאמצע התור.
עכשיו ישנם שני אנשים מבוגרים שרוצים משהו מהאחראי, א'. לאחד משאית עם שקי תערובת והוא מקוצ'ין, הכפר הסמוך למחסום. הוא רוצה להיכנס לשכם ואומר שתמיד מאפשרים לו. השני מלווה את אביו באמבולנס פרטי בחזרה משכם לאחר ניתוח לב פתוח, לאמבולנס אין אישור יציאה משכם. א' מתבלבל ואומר שמותר לאיש עם המשאית לעבור כי הוא לא מבין שיש עליה סחורה, והאיש השני חושב שהוא מדבר אליו, אז הוא אומר לו 'תודה רבה אדוני הקצין' וא' האחראי עונה 'שתוק מי מדבר אליך בכלל'. ואז הוא מבין בקשר למשאית ואומר לחייל 'אז תעיף אותו חזרה, אין לו תסריח
(אישור)'. השני מוסיף להתחנן:
(אישור)'. השני מוסיף להתחנן:
'זה בן אדם חולה עומד למות'
'שקט'
'אני לא משאיר את אבא שלי למות'
'שתוק'
'אחי...' הוא מנסה
'שקט, מי אח שלך'
בסוף הוא פונה משם. 'תרגיש טוב' הוא אומר לקצין.
הוא הולך לומר לנהג האמבולנס שימשיך בנסיעה אפילו שת.ז שלו עצמו בידי החיילים. העיקר שהאב יחזור לחברון.
מאוחר יותר קיבל האיש את התעודה שלו בחזרה.
ב- 15:55 עזבנו.