ע' וש' הם זוג צעירים בדואים שנישאו והקימו את ביתם בג'יפתליק, בקעת הירדן. כמו כל זוג בכל מקום בעולם, הם השקיעו בביתם הראשון והחדש לא מעט כסף והרבה אמונה ותקווה בעתידם. ש' היתה בהיריון הראשון כאשר בולדוזרים של המינהל האזרחי הרסו את הבית היפה שלהם, דרסו קירות, מחצו וכיסו בעפר את הריהוט והחפצים.

 בשטח C (שטח כבוש) לא בונים ללא אישור של המנהל (כמעט אין אישורים לפלסטינים בשטח C).
הם עלו צפונה והקימו אוהל מגורים באחת מקהילות הרועים, והחלו להתמסד.
הבולדוזרים המפלצתיים הגיעו שוב לבית המשפחה, הפעם היו שם גם בן (שנתיים וחצי) ובת, תינוקת (חודש). ושוב הרסו ודרסו את אוהל המגורים והסככות לבעלי החיים.

שבוע אחרי ההריסות, הגיע קצין מהמינהל האזרחי והזהיר את המשפחה שלא יעזו לשקם את המגורים והסככות, שאם לא כן יחרימו להם את הטרקטור ואת כל מה שנותר. הסיבה הפעם: הם גרים בשטח אש. בשטח אש אסור לבנות, ואסור לעשות חקלאות, ואסור לרעות...

האיום עשה את שלו. באישון לילה, 5 באוגוסט 2019, הם ארזו חפציהם ועלו יחד עם ההורים של ע' על עגלה רתומה לטרקטור ונסעו בחזרה דרומה לג'יפתליק, שם מתגוררים בצפיפות קשה שאר בני המשפחה. זמן קצר לאחר שיצאו לדרך משאית ישראלית התנגשה בהם חזיתית, ובה בעת מכונית אחרת שנסעה קרוב נכנסה בהם מאחור. האם והתינוקת עפו, התינוקת נהרגה בו במקום, האם נפצעה אנושות ואושפזה בהדסה עין כרם ללא הכרה, הסב שבר את זרועו, הילד הקטן נכנס להלם. הטרקטור נעצר ונלקח לחקירה.. ש' החלימה ומתישהו בקיץ 2020 היא אמורה ללדת. ע' מצא מקום לרעות את הצאן ולהקים אוהל בדמי שכירות, הטרקטור עדיין עצור. כל יום שעובר מעלה את מחיר הפדיון שכבר הגיע לששת אלפים שקלים, שיועברו לכיס של המינהל האזרחי. כספי הביטוח טרם הגיעו. האם אי פעם תשוב זכותם לחיות, לאהוב, להתפרנס בכבוד?