בית איבא, יום ד' 10.12.08, בוקר
כ-ק"מ אחרי צומת כביש 57/60 רואים הרבה צבע צהוב: קוביות צהובות, זרוע צהובה וגם מנוף.רב סרן שפגשנו בבית איבא מספר לנו כי זה מיתקן זמני ומחסום בית איבא ישאר על כנו.
צירפנו את האינפורמציה הזאת לאחרות שיש לנו בנידון.
בכניסה שקט. קיוסק אחד פתוח. מוניות בודדות. הן מעיזות לנסוע עד המחסום ממש להעלות את הנוסעים היוצאים משכם. רובם משפחות עם ילדים. כולם בבגדי חג.
למרות שאין לחץ החייל הבודק את הבאים בתור ההומניטרי מקפיד על הסדר. מזיז קשיש מבוהל לאחור למקום הנכון.תנועת המכוניות הפרטיות חופשית אבל לנהגים יש כבר "רפלקס מותנה" והמכונית נעצרת בקו העצירה.
מפקד המחסום הציע לנו להשאר אם אנחנו רוצים לדבר עם אלוף הפיקוד שצריך להגיע כל רגע.
ויתרנו. יש לו עכשיו די צרות עם ישראלים.
היתה משמרת קצרה. לא היה מתח וכעס. אנשים התעקשו להרגיש חג ואנחנו אתם.חוויה מוזרה במקום כזה.