ג'וברה (כפריאת), ענבתא, קלקיליה, יום ג' 21.4.09, אחה"צ

 14:20

ג'ברה

במחסום מקדם את פנינו שלט שתלו המתנחלות - תודה לנשות מחסום ווטש על שהן מסייעות לטרור. בשיחה עם החיילים, אנו מביאות לתשומת ליבם שהשלט הוא בגדר הסתה, ובודאי שאין מקומו במוצב של צה"ל. מפקד המחסום מגיב בחיוב, מוריד את השלט ושם אותו בתוך שקית עם זבל ששוכבת לצד המחסום.

התנועה דלילה, אך יש רכב מעוקב. החיילים חושדים שיש ברכב חלקים גנובים של רכבים שהנהג מנסה להבריח משכם לתוך ישראל. למיטב ידיעתנו, כיוון ההברחות הוא הפוך בד"כ אך החיילים מתעקשים לחכות להוראות מהחמ"ל שלהם.

15:00

עדיין אין תשובה מהחמ"ל, ואנו מחליטות להמשיך בדרכינו. אבל אנו מחליפות מספרי טלפון עם הנהג המעוכב ומבקשות ממנו שיעדכן אותנו אם צריך.

לאחר שעזבנו את ענבתא, בסביבות 16:15, אני מתקשרת אליו והוא מספר שעדיין הוא מעוכב במחסום ג'ברה. אני מתקשרת למוקד ההומניטארי והחיילת מבטיחה לבדוק את העניין ולחזור אלי. ב 16:45 אני מתקשרת אליה שוב, והיא ישר מעבירה אותי למת"ק; במת"ק שואלים אותי במה מדובר - כאילו העניין לא נבדק בחצי שעה האחרונה - ומבטיחים לחזור אלי. אבל הפעם היו יעילים ולאחר 5 דקות החיילת מתקשרת אלי ואומרת "הוא פליליסט." ביקשתי קצת יותר פרטים והיא אומרת, "הרכב שבו נסע גנוב ויש בתא המטען עוד חלקי רכב גנובים; המשטרה הגיעה לפני מספר דקות ועצרה אותו." ואכן, כשאני מנסה להתקשר לבחור שוב הטלפון שלו כבוי.

15:15

ענבתא

כשאנו מגיעות התנועה זורמת; החיילים לא עוצרים ולא בודקים אף רכב.

אנו מברכות את החיילים לשלום, ומפקד המחסום מפנה את גבו ועוזב את המוצב. שני חיילים אחרים עונים, ואנו ניגשות לשאול אותם על הקורה במחסום היום. המפקד חוזר ופוקד עלינו "תסתלקו מכאן." אנו מנסות להסביר לו שזכותנו להיות כאן, ואפילו שמחובתו - כמפקד המחסום - לדבר איתנו. אבל הוא רק חוזר ופוקד שנסתלק, ובמהרה חוזר למוצב השני. שם אנו רואות אותו מטלפן - למשטרה, אנו מסיקות..

מכיוון שנראה שלא קורה דבר במחסום, אנו מתכוונות ללכת. אבל בעודנו חוזרות לאוטו אנו שמות לב ששתי מכוניות - אחת מכל כיוון - נעצרו והורדו לשולי הכביש. כל הצעירים מוצאים מהאוטו, נלקחים אל מאחורי מבנה הבטון, ודי מהר מוחזרים לאוטו אך ממשיכים להיות מעוכבים. קודם ראינו איש בלבוש אזרחי מסתובב שם, מאחורי מבנה הבטון; לא ידענו אם הוא קשור לשיפוצים במחסום, או שמא הוא שב"כ. עכשיו נראה שהוא שב"כ.

זהבה נגשת למעוכבים, ומנסה לדבר עימם. בינתיים מגיעה משטרה - לבדוק מדוע ואיך אנו מפריעות לחיילים (יעל ואני מתלוצצות בנינו - האם ימצא השוטר שיעז לעצור את זהבה, על 79 שנותיה?).

המעוכבים מפחדים לדבר עם זהבה.

השוטר, ערבי ישראלי נעים סבר; מנסה לתמרן בין מפקד המחסום הילדותי לבינינו. בינתיים מגיע ג'יפ צבאי עם קצינים, והשוטר מפסיק את המשא ומתן עם הסמל ועובר לדבר עם אחד הקצינים שזה עתה הגיעו.

המחסום שהיה שקט עד לפני מספר דקות הפך עמוס ומאיים. יש עכשיו תורים של כ 8 מכוניות משני הכיוונים.

המעוכבים נדרשים לשבת במכוניות, ונלקחים אחד אחד - בנפרד - אל מאחורי מבנה הבטון. כשכל אחד מהם חוזר למכונית מוחזרת לו תעודת הזהות שלו.  

השוטר רושם את שמותינו, ואת שם הקצין ועוזב את המקום.

הקצין מתנצל בשם החייל הזוטר - מבקש שנבין שלא כל החיילים יודעים איך להתנהג. אנו שואלות אותו מדוע רק לפני 10 דקות אף מכונית לא נעצרה ולא נבדקה, והנה עכשיו אנשים מעוכבים, באופן שנראה רנדומלי, והתורים הולכים וגדלים.

הוא מסביר שהרנדומליות היא בדיוק הנקודה - לא לתת לפלסטנאים לחשוב שיש שיגרה.

אנו ממשיכות ושאולות מה השב"כ מחפש פה והאם הם נמצאים במחסום הרבה. החייל עונה שהשב"כ עושה מה שהוא רוצה, וכן, הם נמצאים כאן הרבה.

בינתיים משוחררת מכונית אחת על נוסעיה.

אחרי מספר דקות גם השנייה.

15:45

אנו עוזבות את ענבתא וממשיכות לדיר שארף.

16:30, קלקיליה

תור של 6 מכוניות בכניסה לקלקיליה כשאנו מגיעות, אך נהג מונית מספר שעד לפני 10 דקות היה תור ארוך עד הצומת.

10 מכוניות ממתינות ביציאה מן העיר.

מכלית עם לוחית זיהוי ישראלית מעוכבת ביציאה מהעיר. שני חיילים מתחקרים את הנהג. בינתיים התור ממשיך לגדול. 

משאית עם פרות מעוכבת בכניסה לקלקיליה. הנהג מנפנף באשרות שבידיו; נראה שמניסיונו בעבר לא אמורה להיות לו בעיה. העיכוב מתסכל אותו. החיילים עוינים אותנו, ואין אנו יכולות להתקרב אל האיש.

בינתיים מגיע חייל פחות עוין, מדבר איתנו, ואז ניגש לטפל בנהג המשאית עם הפרות. הוא משחרר אותו מייד.

כעבור מספר דקות החיילים מתחילים להעביר מכוניות לשני הכיוונים ללא בדיקה, והתורים משתחררים.

גם נהג המיכלית משוחרר לדרכו.

16:45

אנו עוזבות את קלקליה.