ברטעה-ריחן, טורה-שקד, עאנין

Share:
Facebook Twitter Whatsapp Email
Observers: 
תמי ריטוב (מצלמת), נטע גולן (מדווחת)
Jun-22-2017
|
Morning

05:45 מחסום ברטעה-ריחן, הצד הפלסטיני

אין תור, מי שמגיע נכנס מייד. שלושת הסדרנים הפלסטינים ''מחוסרי עבודה''. אומרים לנו שאנשים מגיעים כרגיל ועוברים מהר. אבל שלשום היו בעיות קשות. מוכר כרטיסי החנייה מרוצה למרות שהחנייה עדיין לא מלאה. שני אנשים מתלוננים על מניעה ואנחנו נותנות את הפתקים המועילים של סילביה וצוותה. מכרנו ב', שעובד במפעל השטיחים באזור התעשייה שח''ק, מגיע ב 06:05. הוא לא נתקל בבעיות שלשום.

06:10 מחסום ברטעה-ריחן, צד מרחב התפרinfo-icon
ב' יוצא מהטרמינל רגע אחרי שאנחנו מגיעות. חמישה אשנבים פעילים בתוך הטרמינל. להפתעתנו גם המזנון של המתנחל פועל ואנשים קונים קפה ומאפה. יש השותים בעמידה ליד חלון המזנון ואחרים יושבים מאחורי יריעת הפלסטיק שנמתחה לרגל הרמדאן. לא כולם שומרי מצוות.

06:35 מחסום עאנין
איחרנו לפתיחה בחמש דקות. המחסום כבר פתוח ואנשים עוברים ברגל ובטרקטור. המעבר מהיר. ב 07:05 החיילים נועלים את שערי המחסום.

07:15 מחסום טורה-שקד

חוזרים מתפילות הרמדאן במסגד אל אקצה בירושלים
Photo: 
תמי ריטוב 22.6.2017
הנוף הקבוע במחסום: צפרדע האשפה גולשת על גדותיה
Photo: 
תמי ריטוב 22.6.2017

אין כמעט תנועה ואין ממתינים ליד הקרוסלה שבצד הפלסטיני. אשפה צה"לית גולשת מהמכולה. עמוד חשמל עדיין לא מחובר . סרן נ', מילואימניק אדיב, ניגש אלינו ומבקש לשוחח. יודע שאנחנו מחסום watch, רוצה לדעת כמה זמן אנחנו פעילות ומה האירועים הקשים ביותר שחווינו. אני מספרת לו על תושבת ברטעה המזרחית שנפטרה במכונית בנה כשלא נתנו לו לחבור לאמבולנס שבא מג'נין, מקרה שארע זמן קצר אחרי הפרטת מחסום ברטעה. תמי אומרת לו שהכי קשה היא השגרה. הקצין, צעיר נעים ונבון, מתקשה להבין. אינו תופס מה נורא בשגרת המחסום, בשגרת הכיבוש, בתוואי הגדר על אדמה פלסטינית. אומר שקל יותר להגן על התנחלויות שבתוך הגדר מאשר על אלו שמחוץ לה. להבנתו השירות במחסומים משפיע לרעה על אלה שנוטים לאלימות. יש הרבה מה להסביר למי שנולד לתוך מציאות הכיבוש. קשה. אנחנו מראות לו את המכולה הגדושה. אומר שגם בבסיס פינוי האשפה לקוי ומציין שזה מפגע תברואתי.

07:30 אנחנו רוצות לעזוב את המחסום השומם ולפתע מגיעים בצעדה על הכביש עשרות אנשים ונשים, מראה לא רגיל במחסום זה. כולם חוזרים מירושלים, מתפילות במסגד אל אקצא, בו שהו במשך לילת אל קאדר, ליל הגורלות החשוב בלילות הרמאדאן. האנשים לבושים חגיגי, עייפים אך מאושרים מהחוויה שעברו. אנחנו מברכות אותם וזוכות לברכות.