משטר המניעות - "הרשימה השחורה"
שתפו:
מנועי כניסה לישראל ולא יודעים מדוע
רוב הפלסטינים שמבקשים היתר כניסה לישראל או להתנחלויות, רוצים להתפרנס או להגיע לבית חולים או לצרכים אישיים שונים. הבשורה המרה שהם מנועים מכניסה לישראל או להתנחלויות, נוחתת על ראשם לפתע בהגיעם למחסום כהרגלם כל יום, במשך שנים. במחסום לא מסבירים להם מדוע. המנוּע החדש נבהל עד מוות. במה מאשימים אותו? מאין יביא אוכל למשפחתו? עם מי אפשר לדבר, לברר? האם מישהו הפליל אותו בגלל סכסוך אישי?
היום ניתן לברר מה סוג מניעה ביישומון אבל כדי לדעת מדוע, על המנוע הטרי להגיע לאיש השב”כ במת”ק, להמתין לו במשך שעות, ולרוב גם שם לא יגלו לו את סיבת המניעה.
בירוקרטיה בשירות משטר צבאי
אחמד והמקרר
אחמד, אשתו ושבעת ילדיהם גרים באוהל גדול בחברון. חשמל מגיע מגנרטור ומים קונים ושומרים במכלים גדולים. המצב קשה, ההוצאות רבות ואין עבודה. אין. אחמד מנוע כניסה לישראל מטעם השב”כ במשך שנים רבות וכמו רוב המנועים גם הוא אינו יודע מדוע. זה סוד. יום אחד הוא שמע מהנשים היהודיות במחסומים, שאפשר לבקש ביטול המניעה בבית משפט. “אמרו לי – אתה נותן 2,300 שקלים לעורך דין והוא הולך במקומך לבית משפט. אם הוא לא מצליח אולי לפחות יתנו הסבר למה אתה מנוע”. אחמד מתלבט. כסף אין. אבל הוא לא מוותר, מוכר את המקרר ולוקח הלוואה מאחיו. נפגש עם עורך הדין, ממלא טפסים ומחכה. עובר חודש ועוד חודש. כלום. פתאום מתקשרת אליו אחת הנשים היהודיות ואומרת לו: “אחמד, תשב. מברוכ. אתה כבר לא מנוע.” היא מסבירה שהשב”כ בדק, ולא מצא. בכלל לא הלכו לשופט רק כתבו ‘אחמד לא מנוע’ וזהו.” אחמד נולד מחדש! עכשיו האביב מתחיל, הוא צריך מקרר. אחרי חיפושים הוא מוצא אחד די חדש. “אל חמדוללה, אני עובד והמצב הרבה יותר טוב. תספרי עלי לכולם…” מתוך ערב זכויות אדם, 23.12.18
להמשך קריאה...
כנער זרקת אבנים? כקשיש אתה מנוע עד 2099
ניגשו אלינו שני גברים בני 65. כשהיו קטינים בני 15 נעצרו והואשמו ביידוי אבנים. אחד מהם היה כלוא שישה חודשים והשני שנה וחצי. המשטרה הטילה עליהם הגבלת כניסה לישראל עד שנת 2099 ! מתוך דוח, 15.6.2020
הערה: הגבלת כניסה עד 2099 מקורה לרוב בטעות מחשב אוטומטית ובפרט אם בעת ביצוע העבירה היו העצורים קטינים. היא נופלת כמכה רצינית על המבקש שרואה בזה פסק דין מוות. כיום, במקרים רבים שבהם מוגש ערר טכני בידי עו”ד תמיר בלנק, המניעה מוסרת או מקבלים קיצור למגבלת הכניסה.
להמשך קריאה...
היתר - כח מופרז בידי המעביד
שני גברים מנועי כניסה לישראל מטעם השב”כ, אחד צעיר והשני כבן 40, אב ל-7 ילדים. שניהם עבדו בבית מלון שבעה חודשים. את העבודה קיבלו מקבלן בדואי, שכמובן גזר קופון גדול משכרם. הם התלוננו כי בתלוש המשכורת שלהם נרשמו סכומים קטנים ממה שהרוויחו בפועל. אצל האב לא נרשם שיש לו שבעה ילדים. הם פנו להנהלת המלון וכפי הנראה פתרון הבעיה היה הפיכתם למנועי שב”כ. לא יוכלו עוד לחזור אל המלון. ידיים עובדות לא חסרות. מתוך דוח 3.2.2020
להמשך קריאה...
סוגים שונים של מנוע “מנוע” (או מַמנוּע בערבית), הוא מי שמונעים ממנו את הכניסה לירושלים, להתנחלויות, ובכלל לישראל לצורכי עבודה ופרנסה, רפואה, לימודים, ביקורי משפחה ועוד. רבבות פלסטינים בגדה המערבית (מעריכים שהרבה מעל 500,000 בני אדם) נמצאים ברשימות שחורות של מנועים במחשבים של שירותי הביטחון, המשטרה והמנהל האזרחי. רובם אינם יודעים למה ומדוע.
מנוע שב”כ 
הוא מי שמהווה איום ביטחוני. מקובל להאמין שהשב”כ מאמת את כל “המאיימים” הללו , מאות אלפי בני אדם סופגים מניעות, לכאורה ביטחוניות, אך לרוב אלה מניעות שרירותיות. הן אינן קשורות לאיום ביטחוני אמיתי. הן תמיד ניתנות ללא נימוקים והבהרות.גם קציני ומפקדי המינהל האזרחי לא תמיד מכירים את כל ההוראות של השב”כ ודרך יישומן. בידינו נתונים מדגמיים שמהם עולה כי מעל 80% מהמניעות הללו הן חסרות כל בסיס! קשה לתאר את ההשפעה העצומה והקשה של מניעת ההיתרים לכניסה לישראל של השב”כ. באמצעותה השב”כ מגביר את שליטתו באנשים, מפתה את המנוע להיות משת”פ תמורת “מתנות” יקרות מפ, כמו רישיון עבודה או מסחר, טיפול רפואי בישראל, יציאה לחו”ל ועוד. הלחץ מצד השב”כ עצום ומתמשך והלחץ מצד המשפחה המתנגדת לעיסקה מכל וכל מאיים לא פחות. היחיד נתקף בחוסר אונים מול חברה כה חשדנית, הוא צפוי להירצח.
מנוע משטרה הוא מי שנתפס בישראל ללא היתר כניסה, או שהשתמש בהיתר מזויף, או שהשתמש בהיתר שניתן לו לצורך עניין אחד בשביל עניין אחר. לרוב, המנועים נשפטים ומרצים כמה חודשים בכלא. לא מדובר במחבלים או פושעים, כמעט תמיד אלה בני אדם נואשים להביא לחם הביתה. אולם המשטרה מיישמת עונש נוסף ללא משפט וסמכות: תקופת המניעה היא משנה ומעלה. לעתים המשטרה מכפילה ומשלשת את תקופת המניעה ללא כל הסבר, ויש מצב של כפל מניעה – מנוע שב”כ ובה בעת גם מנוע משטרה – אפילו עד ל-2099, לא פעם בטעות.
מנוּע מודיעין משטרה הוא מי שיש נגדו חשדות לפלילים (כניסה לישראל בלי אישור, גניבה, הברחת סמים). לפעמים מופיעים גלים גדולים של מניעות כאלה, חלקן אפילו לא נחקרו ומתבררות כשגויות.
מנוּע אג”מ (אגף המבצעים של המינהל האזרחי ) הוא מי שלא שילם חובות, כגון קנסות תעבורה שבוצעו בשטחי הגדה, ולא יכול היה לשלם כי אפשר לשלם רק בדואר ישראל או בהתנחלות – ולשם הרי אין כניסה. יש שהשתמשו בהיתר כניסה לצורך מסחר אבל הלכו לעבוד בחקלאות. המניעה מוטלת ללא שימוע והעונש כבד – מניעת אישור תנועה ועבודה. לעיתים מוטלת על פלסטינים ללא ידיעתם מניעת אג”מ הרתעה. בזמן אינתיפאדת היחידים (מ-2015 ואילך) הוטלו מגבלות תנועה ועבודה על כל הפלסטינים בני אותה חמולה נרחבת שמישהו מתוכה השתתף באינתיפאדה, למרות שיש בידם היתרי עבודה או מסחר. כך, מאות ואלפי משפחות הגרות באותו הכפר, ואולי בצד השני של הגדה, ואף אין ביניהם קשר משפחתי קרוב או היכרות אישית – סופגים ענישה קולקטיבית. מניעות אלה לא עומדות בביקורת שיפוטית.
המניעות הרבות מותירות חלקים גדולים מן החברה הפלסטינית ללא אופק כלכלי. בלי יכולת לעבוד ולהתפרנס, ללמוד, להירפא, לבקר משפחה, לנוע בחופשיות. משפחות שלמות נדונות לעוני מרוד ומתמשך ולחיים חסומים מכל היבט. באוכלוסייה כזאת קל יותר לשלוט.
צוות מחסוםווטש מסייע למנועים לנווט בסבך הביורוקרטי הכרוך במניעות
מזה שנים רבות מסייע צוות של 15 מתנדבות למאות הפונים, בבירור סוג המניעה שהוטלה על האדם ובהגשת בקשה להסרתה, לפי הנוהלים שקבע המינהל האזרחי .
הצוות עונה לפניות טלפונים במועדים קבועים במשך השבוע, מבקש מ/סמכים בפקס, באימייל ובווטסאפ, מברר וממלא את הטפסים בריאיון טלפוני ולבסוף מגיש את הבקשות של מנועי השב”כ והאג”מ למינהל האזרחי באימייל, באמצעות ייפוי כוח. הצוות ממשיך במעקב וכאשר מגיעה תשובה לאחר כחודש-חודשיים, היא מועברת לפונה.
יש המגישים בעצמם בקשות להסרת המניעה הביטחונית באופן מקוון דרך יישומון מתאם הפעולות בשטחים (קיים מאמצע 2019). אולם אם הבקשה מסורבת, היישומון לא מיידע את הפונה והוא אינו יכול לדעת אם יש תשובה, וגם אינו יכול לחשב אם עברה שנה מתאריך הדחייה כדי לנסות שוב. משום כך יש הפונים לצוות שלנו בשלב זה כדי לברר אם הייתה החלטה בעניין.
הצוות עובד בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם אחרים הפועלים בתחום, ועם שני משרדים מקומיים בחברון, הדורשים שכר טרחה נמוך. גם אם הבקשה נדחית והפונה מעוניין בסיוע משפטי, עו”ד תמיר בלנק מגיש עבורם, בעלות כספית מינימלית, עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים. שיעור הסרת המניעות בעתירות המשפטיות הוא כ-70%! (ראו תרשים).
הידיעה על הצוות עוברת מפה לאוזן ברחבי הגדה. לאינטראקציה בין הפונים הפלסטינים לבין צוות מחסוםווטש יש מרכיב אנושי חשוב ונדיר. עבורם אנו מהוות קול ישראלי-אזרחי חיובי, לעיתים היחיד שפגשו. עד כה רובם נתקלו בישראלים עוינים וחמושים - חיילים, שוטרים או מתנחלים, והשיח האופייני והמוכר הוא מצווה-מאיים.
למרות קשיי השפה ההדדיים אנו מצליחות להגיע עימם להבנה ולעורר אמון ואף תקווה. אולי לראשונה בחייהם הם חשים יחס ענייני ומכבד, המאפשר להם להבין את המטלות הנדרשות מהם אך גם לחלוק סיפורים אישיים שוברי לב או תיאורים של המלכוד והתסכול, מנת חלקם כמעט יובל שנים.