בדרך, ליד סוסיא, עורם בולדוזר, ערמות עפר ואבנים לאורך הכביש במטרה לחסום את כל הדרכים לסמוע (תמונה). המתנו, כי הכביש נחסם, ליתר ביטחון. פתאם רכב עם מתנחל עוקף אותנו ופורץ את המחסום ונוסע באין עוצר ובאין מפריע. שאלנו את החיילים לפשר הדבר החייל מרים את כתפיו וידיו בתנועה שאומרת: מה לעשות? מוחמד מתעצבן וצועק: אם זה הייתי אני או פלסטיני, מיד היו יורים בנו. המאבטח עושה תנועות של הכול בסדר, סע.

נסענו לח’לת א-דבע כי יום קודם באו והרסו שם שבעה בתים מתוך  18 של משפחת דבאבסה. זה כל הכפר הקטן הזה.

קודם הגיענו, מספר לנו נאסר מא-תוואני שגם אליהם הגיעו בלילה עם בולדוזר בכוונה להרוס. אלא שהפעם המשטרה, הגיעה מהר, כנראה בגלל שזאת היתה יוזמה עצמאית של. מתנחלים חדשים שהתיישבו ליד מצפה אביגיל והם ברחו כשהמשטרה הגיעה. הוא מספר גם על ניסיון לגנוב חמור ועייר בן שבוע. שוב בזכות הגעה מהירה של המשטרה הם הוחזרו. ההטרדות מתרחשות כל הזמן הוא מספר.

אבל זה היה מבצע מתוכנן של המת”ק והצבא. ההרס שם גדול והיו שם בהגיענו עיתונאים מכל העולם, רופאים לזכויות אדם, הצלב האדום, וגם ארגון הומניטרי פלסטיני חדש לנו: Acted. לדבריהם קיימים הרבה שנים ובאים לסייע בכל צרכי האנשים אחרי הריסות בתים (תמונה).

את ג’אבר לא פגשנו. היה עסוק עם הרבה ארגונים שבאו לדווח ולסייע. אבל אחיו ובני משפחה אחרים מספרים לנו שגם 50 עצי זית עקרו.

גם אנחנו קנינו מצרכי מזון, בנוסף לבגדים והצעצועים שהבאנו. אלה נאספים כל הזמן ע”י סמדר. הסתובבנו בין ההריסות וסיכמנו לבוא שוב כשהכול ירגע כאן כדי לדבר עם האנשים.

בינתיים התפרסמה לשמחתנו כתבה מפורטת מאד של גדעון לוי ואלכס ליבק על תושבי המקום הזה והקורות אותם כבר זמן רב.

כתבנו וצילמנו את סיפורם לא פעם. הם גרים שם גם במערות, למזלם. גם אותן צילמנו בעבר. הפעם היתה זו פעם שישית שהרסו את בתיהם במסגרת הטיהור האתני שמתרחש בדרום הר חברון. תמונות ההרס מצורפות.