בקעת הירדן: החקלאים הפלסטינים חיים בפחד וחוסר אונים מסביב לשעון
שבת 19.04.25
היינו קבוצה גדולה, 16 איש ואישה, והצלחנו ללוות בשלום את כל הרועים, כמעט ללא הפרעות. הסיבה: נערי הגבעות הפורעים נסעו הביתה לחופשת חג. שלווה נדירה שרתה על הבקעה.
את נ’ באל-מוכסר ליווינו בשעות הבוקר ואחה”צ עם הפסקת צהריים באל-פארסייה. פגשנו את המשפחות איתם כבר יש לנו יחסי משפחה מורחבת.. את א’ באל-פארסייה ליווינו עד למעין מרוחק, על מנת להשקות את העדר. כן שהינו במקום בנוכחות מגינה. בעין אל-חילווה ליווינו את עדר הפרות של פ’ אל ואדי שיש בו עדיין עשב ירוק. וגם את עדר הכבשים של ז’.
כאן אירעה תקרית קטנה. ס’ חצתה את כביש אלון ועברה עם העדר שלה לצד שנותר בו מעט עשב ירוק. תוך רבע שעה הופיע קמב”ץ התנחלות משכיות ברכבו ודרש שתעזוב, בטענה שהשטח שייך למשכיות. המפות שברשותנו הראו שהוא טועה, אך הרועה, שיומיים קודם אמרו לה שיקנסו אותה ב 3000 ש”ח אם יתפסו אותה שוב, העדיפה לחזור לצד השני. שם כמעט לא נשאר עשב. באותו זמן עבר שם רכב של משמר הגבול. המלוות ניסו לדבר איתם אך השוטרים ענו בצורה מכובדת שאינם יודעים אם הוא שייך למשכיות או שזה שטח אש.
כך או כך הרועים כבר הפנימו שאין להם הרבה אפשרויות והם כבר מפעילים את הצנזורה העצמית שלהם. הם כבר יודעים שגם אנחנו כוחנו קטן בגלל מדיניות הממשלה, והם אינם מאפשרים לעצמם לשגות באשליות מתוקות מדי. בכל זאת הליווי שלנו מעניק להם מעט ביטחון. הם לא לגמרי לבד, ואנו יכולים להתווכח עם המתנחלים בלי שיעצרו אותנו, ולשמוע תשובות שקריות שנאמרות בנימוס.
ליווינו גם את הרועה ח’ מח’לת מכחול ללא הפרעות.
אחר הצהרים יצאנו שוב למרעה. עדרי הפרות יצאו לשתות במעין אל-חילווה. לרוב יושבים שם תלמידי המכינה ממשכיות שמנסים לחסום את העדרים בדרכם אל המים. כאמור היום היה שקט, המלווים נהנו מהבריזה שנשבה מהמעיין אל המערב.
אך אין יום שיחלוף בלי תזכורת לרשעות של אדוני הארץ. בשעה 19.00 קיבלנו טלפון מרועה בחומסה עילית, על כך שנריה בעל החווה מאיים שיהרוג אותו ביום שלמחרת. סיכמנו עם הרועה שנגיע אליו למחרת בבוקר מוקדם לשמוע ולחשוב.
בשעה 20.00 הגיע חקלאי מברדלה, בעלים של 200 דונם זרועים בירקות כמו בטטה חצילים וכו’, וסיפר שהמתנחלים הקימו מאחז כנראה אלים מאוד, ולפני שבוע כשיצא עם פועליו לקטוף את הירקות הם הופיעו ואיימו עליו בנשק והוא נאלץ לעזוב. הוא ביקש את עזרתנו בליווי כי מדובר ביבול ששוויו כרבע מיליון שקלים. הבטחנו לברר ולבנות תוכנית ליווי עבורו .
בשעה 22.00 הגיעו מלווי הלילה וביחד איתם נערכנו ל’נוכחות מגינה’ בעין אל-חילווה ובאל-פארסייה. הלילה עבר בשקט.
יום ראשון 20.04
עם אור ראשון יצאנו שתי מלוות לחומסה עילית. הרועה המתגורר במתחם עם עוד 3 משפחות, חזר על הסיפור שנריה המתנחל (המאחז שלו ממוקם מעבר לגבעה) הגיע אליו ודרש ממנו ברזל בטענה שהוא גנב ממנו. נריה הודיע לו שאם לא יחזיר את הגניבה עד למחרת בבוקר, מוטב שיתפלל לאלוהים כי הוא יהרוג אותו. כל זה מתועד בצילום. השארנו טלפונים וביקשנו שיודיע לנו ברגע שהמתנחל או מי מטעמו יופיעו.
בערב (אנחנו בינתיים כבר חזרנו הביתה) נריה הופיע וירה באוויר. צוות מלווים הגיע אליו וגם נשאר לישון במקום כי החקלאי ועמו עוד שתי משפחות חששו מאוד. כנראה נצטרך גם שם נוכחות מגינה.
ובאשר לחקלאי מברדלה, צוות ממתנדבי יום ראשון נסע לראות את המקום ולהבין את האיום. הם הודיעו לצבא על איומי המתנחלים. ביום שני נשלחו שני מתנדבים לנכוח במקום במקרה של התנכלות המתנחלים.
אלה הם החיים של חקלאי הבקעה. פחד וחוסר אונים מסביב לשעון. אין יודעים מה ילד כל רגע. קשה לתאר במילים את התחושות. לי עלו סיפורי אימה על התעללויות של פורעים אוקראינים שגזרו מדי חג את הפאות והזקנים של היהודים.
תיאור מיקום
אל-פארסייה / עין א-סכות
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעת הירדן מול התנחלות "רותם". מתפרנסים ממרעה כבשים התושבים חשופים להטרדות, התעללויות וגזל מהמתנחלים שמגיעים אליהם ממאחזים ומהתנחלויות בסביבה, ושטח הרעייה שלהם מצטמצם והולך בגלל השתלטות המתנחלים, שטחי האש, ושמורות הטבע שהוכרזו. חברות מחסום ווטש משתתפות בפעילות של ליווי רועים ונוכחות מגינה 24/7, ויש קשר רציף וחם עם הקהילה.
-
ח'לת מכחול / מקחול
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב קטן של קהילת רועים הנמצא בדרך להתנחלות חמדת. שני מאחזים סמוכים ממררים את חייהם של הפלסטינים, המתפרנסים ממרעה, והצבא מגבה את המתנחלים. כך הולכים וקטנים שטחי המרעה האפשריים. ילדי המקום לומדים בבית הספר ביישוב עין אל בידא. תורים ארוכים בני 3 שעות לפעמים משתרכים במחסומי חמרה ותיאסיר המובילים לעיירה טובאס, וכך קשה לקבל מים
, אספקה ולמכור את הגבינה, החלב והבשר שמייצרים התושבים למחייתם.
בעקבות פיגוע קטלני במחסום תיאסיר בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים.
(מעודכן למרץ 2025)
-
חומסה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב של קהילת רועים בבקעה. היישוב נידח בשטח C. אין דרכים נוחות להגיע אליו. תושביו מתפרנסים מעדרי הצאן שלהם. בדומה לקהילות רועים אחרות הם חיים ללא תשתיות בסיסיות. קהילת רועים זו חשופה להטרדות מתנחלים ולהריסות רכוש מצד הצבא באמצעות צווי מינהל אזרחי. בשנים 2020-2021 הפקיעו,פינו, והרסו את חומסה 9 פעמים!
Nurit PopperDec-16-2027נורית מאויימת על ידי המתנחלים מקרוב
-
עין אל-חילווה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עין אל חילווה הוא מעיין טבעי ואזור מרעה פלסטיני בבקעת הירדן ששימשו את קהילת הרועים הפלסטינית להשקיית עדרים ולשימושים יומיומיים. החל מ-2021, מתנחלים מהתנחלות משכיות השתלטו על המעיין: גידרו אותו, הקימו בריכת שכשוך ומקווה, והציבו דגלים ותשתיות נופש. הגישה של הפלסטינים למעיין נמנעת בפועל, והם נאלצים להסתפק במים זורמים בוואדי מרוחק או כשהדרך חסומה, בקניית מים בעוקבים במחיר גבוה. המעיין נמצא בלב אזור שבו מוקמים מאחזים בלתי חוקיים, כחלק ממגמה רחבה של דחיקת קהילות פלסטיניות באמצעות שלילת גישה למשאבים חיוניים. קהילות שכנות כמו אום ג'מאל וח'ירבת סמרה כבר עזבו את המקום בגלל הלחץ. חברות מחסוםווטש דיווחו במשך השנים על מעצרים בטענות כוזבות של המתנחלים, על הטרדות ואלימות, כולל פגיעות בעדרים, חדירה לבתים, והפחדת ילדים. מתנדבות מחסום ווטש משתתפות בנוכחות מגינה באזורים סביב המעיין כדי למנוע התנכלויות לרועים בגלל נוכחות מתנחלים. מעודכן ליוני 2025 (ענת)
-