בעקבות ההרס שנעשה בח’לת א-דבע יומים קודם נסענו לדרוש בשלום האנשים ולהביא להם מצרכי מזון, בגדים, שמיכות וכו’, למרות שמוחמד היה בחו”ל .ביוזמת רעיה וסיוע שלכן הגיע אלינו מוסטפא מיודעכם עם רכב מתאים ונסענו סמדר ואני. סמדר שאוספת כל הזמן בלהבים ביגוד, נעלים שמיכות וצעצועים הביאה שוב המון ובזכות תרומותיכן יכולנו לקנות מזון ומים. אז קודם כל נכנסנו לחורה לסופר והעמסנו כל מה שנראה נחוץ לאנשים שחיים עכשיו בחוץ מתחת לעצים ובאוהלים.

נסענו לח’לת א-דבע דרך א-תוואני, שם תאמנו להיפגש עם מי שפנוי להדריך את מוסטפא להגיע למחוז חפצנו. שמחנו לשמוע שנוכל לעבור ולא נעוכב ע”י אף אחד מכוחות ההרס שהיו שם אתמול ושלשום. היה זה בן דוד של נאסר עדרא. נסענו .

בח’לת א דבע ההרס כמעט מוחלט. קשה לנשום למראה ההרס.

בדרך, מולנו, מגיע משם רכב עם צוות של ארגון רפואה מרמאללה. גם הם שמחו לפגוש בנו כפי שאנחנו בהם .

ג’אבר ובני משפחתו מסתובבים. הוא אדם עם עוצמות בלתי רגילות, מנהיג. לשאלתי: “איפה ישנת הלילה?” עונה בחיוך: “לא ישנתי, הסתובבתי כאן הלוך ושוב” והולך להתראיין ולהצטלם עם עיתונאי יפני.

סמדר ואני מסתובבות הלומות מצלמות (תמונות ההרס ) ומנסות לראות איך הם חיים עכשיו. קבוצת נשים מתחת לעץ די גדול מוקף בברזנט ארגנו מטבח שם יושבות ומכינות אוכל. ילדה קטנה בת 3.5, בבגד אדום מגיחה מה”בית” הזה עכשיו, עם צלחת אוכל, מניחה אותה על האבנים אוכלת. ליד אוהל אחר יושבים אמא ואבא של ג’אבר על מזרונים. היא מכינה אוכל, הוא הלום מבטו אטום. היא מזמינה אותי. “אני בת 76,” היא אומרת, “בעלי בן 86, תראי אותנו.”

אני מנסה לבטא את צערי ובושתי. היא מחייכת ואומרת בקול רם, “אלוהים רואה הכל” ועוד מילים שלא הבנתי, רק משערת. על מזרון אחר ישנה תינוקת ועוד אחת יושבת על יד סבתא. צילמתי ככל שניתן את ההרס ו את החיים הנמשכים שם.

גינות פרחים ועצי זית בין ההריסות.

אחר כך בצל עץ אחר יושבים כמה גברים צעירים. חלקם מכאן, חלקם מא-תוואני שבאו לעזור. הרבה אוהלים חדשים מקופלים יפתחו בהמשך.

” אנחנו כאן ולא נלך לשום מקום אחר, אין לנו לאן ללכת. יהרסו? נבנה שוב, יהרסו שוב, נבנה שוב. אנחנו כאן הרבה לפני המתנחלים ולפני השוטרים והחיילם שבאו מאתיופיה ומרוסיה. אנחנו מכאן. אבא שלי בין ה-86 נולד כאן, אומר ג’אבר.

לא רחוק יושבת משפחה על רצפה חשופה שנותרה על שרידי ריהוט לצד אוהל שהוקם שם עכשיו. האשה מנופפת בחיוך לשלום מחייכת ולבבית כאילו שהכול נורמלי כאן. מראה לי איך הם חיים .

פרקנו את כל הציוד והמזון שהבאנו. אמרנו מה שניתן לומר ונפרדנו.

נמשיך להיות איתם בקשר.