מצוקת מים באזור חברון
נסענו שוב דרך כביש 60 כדי לסקור את מצב החסימות והמחסומים.
בסימיא – חסימות העפר נפתחו ע”י התושבים והמכוניות שלהם מפלסות דרכן. כוח החיים מחייב.
הכניסה לסמוע פתוחה
הכניסה לדהריה עדיין סגורה מאז ה-7.10.
לעבדה סגור.
מול המעיין הקרוב לצומת דורא אל פוואר בודקה מאויישת בשני חיילים. תמיד תוהה למה המקום הזה מנוטר ומאובטח.
צומת דורא אל פוואר – שתי הכניסות לשני הישובים סגורות. אז קצת בהמשך מתנייעים לדורא בדרכים עוקפות. ושם ניתן לראות אירועים כמו זה שראינו בעוברנו: צה”ל עוצר משאית שמנסה לנסוע, החיילים מחנים את המשאית לרוחב הדרך לוקחים לנהג את המפתחות והולכים. אנשים הבאים אחריו מלבד הנהג נתקעים ומחכים לפעמים שעות ארוכות, עד שמחזירים לנהג את מפתחות המשאית.
התעללות וכוחנות לשמן.
דרך חלופית אחרת נחסמה בתלתלית.
הכניסה הדרומית לחברון שלמרגלות בית חגי, סגורה.
בצומת קילקיס–חברון סגורות הכניסות בשני הצדדים. בצומת הכבשים חברון סגורות הכניסות.
נסענו לסעיר לפגוש את ידיד של יעל צורן שביקשה לשלוח לו דבר מה. האיש מספר שבחברון ובכל הכפרים הסובבים את העיר,חלחול, בני נעים, סעיר, אין מים מזה חודש. ניתקו להם את האספקה. ברשות אומרים שישראל ניתקה, לא יודעים את הסיבה. המשמעות היא שבחברון ובנותיה ,למעלה מ-300 אלף איש ללא מים. “לא היו לי מים אפילו לשטוף פנים,” הוא אומר. אנשים קונים לעצמם 8 קוב למשפחה לחודש ב-200 ₪. זה מספיק בקושי לחודש. האספקה בעייתית וגורמת להרבה ויכוחים ותגרות. גם באספקת הדלק יש בעיה. מביאים לתחנות פעם בשבוע דלק ושוב מתעוררות מריבות קשות בין האנשים.
שיטת ההפרד ומשול מבוססת שם היטב.
הוא מספר שגם התנהגות החיילים במחסומים קשה. לפעמים מרביצים לצעירים, לא לזקנים. צועקים מקללים, דורשים לראות מה יש להם בטלפונים. קרה שירו והרגו גם סתם. לטענת הצבא תמיד יש הצדקה. מספיק שאדם מכניס יד לכיס והחייל חושד שרוצא להוציא נשק, אז יורים. שני בני דודים שלו נהרגו כך סתם.
הכרוניקה של האלימות .
נסענו לכיוון צומת זיף. חלקות יפות חדשות של נטיעות כרמים של מתנחלים, מושקות היטב, להם אין מצוקת מים. הפלסטינים לא יכולים אפילו לשטוף פנים.
בצומת זיף פתוחה הדרך ליטא.
במכולת של נביל קנינו מצרכי מזון לאחמד נוואג’עה שלא מורשה לצאת לרעות את צאנו ומוטרד כל הזמן ע”י נערי שם טוב לוסקי. הלכנו לבקר גם את עזאם וואדחה. הם מספרים קודם כל גם מה שמשמח ומרגש אותם. מסתבר שהיתה שם קבוצת צעירים, 12 במספר, שבאו ללמוד ערבית אצל נשות עיד ונסר. שהו אצלם 3 חודשים ומאד התענינו במתרחש והיו מעורבים. ליוו אנשים למרעה ושהו כל הזמן לצידם. “את מבינה?” הוא מסביר: “כולם התחילו לקרוא לי אבא, כולם מבקשים את קרבתי ואני מתרגש להיות אבא של עוד 12 צעירים. זה מחייב ומרגש ומרגיש שמכבדים אותי מאד.
גם אני מתרגשת ובעיקר, שמחה שיש צעירים שמגיעים, מתענינים ומסייעים.
לא רק אנחנו הזקנות התמהוניות ועוד כמה משוגעים לדבר בני-60, 70, 80, שתיכף לא יהיו.
אחר כך הוא מספר שביום חמישי בלילה, ב-10.30 לערך, הגיעו מתנחלים מסוסיא הקדומה, צעקו, איימו, קיללו, דפקו בדלת ובחלונות של אנשים והציתו מכונית של אחד המתנדבים וברחו.
המשטרה הגיעה אבל מעצמת האש איש לא התקרב לכבותה, עד שהגיעו כבאים פלסטינים, אחזה האש גם במיכלית דלק שחנתה ליד.
בנס לא נפגעו אשה וילדה של נאסר שרתח’ הגרים שם, שהיו ליד. עזאם נראה לי מאד עייף. ולשאלתי עונה שהם מאד ערניים בלילה כי מזהים כל הזמן התארגנות של מתנחלים. המשטרה מסתובבת אבל אף פעם לא עוצרת איש, גם מי שהתנהגותם מוכחת כעבריינית. לכל היותר נעצרים ליום יומיים והביתה.
הוא שוב מראה איך הם מכותרים ע”י שלוש ההתנחלויות החדשות המדוברות.
חוות משכן הרועים צמודה ממש לסוסיא היהודית. שם מתנחל בשם עמישב פלד שלא נעצר אף פעם. בהמשך חוותם של מלכה ופבל, גם הם לא נעצרו אף פעם, לא הם ולא בניהם שמשתוללים עם טרקטורון ואופנוע רועשים, מקללים כל לילה. מלכה לדבריו יותר קיצונית מבניה. ובהמשך משפחת לוסקי, בסוסיא הקדומה. אלה נעצרו באשמת אלימות מוכחת. אבל הם שוחררו כמובן.
על הבנאליה של הרוע קראו לזה פעם.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TsadikMay-20-2026המכונה הרועשת שמפריעה לצה"ל
-
מחסום / צומת דורא-אל פוואר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
באזור דרום הר חברון: צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021Michal TsadikMay-20-2026המכונה הרועשת שמפריעה לצה"ל
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-
סעיר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
פרבר אמיד יחסית של חברון הפלסטינית. ממערב לכביש 60 המוביל מבית לחם לחברון. המעבר לכביש 60 ולשויוח' ולבית עינון ממזרח פתוח, אך נתון לשינויים בחסימת בטונדות המוזזת לפי צורכי הצבא.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
-
צומת הכבשים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המחסומים בדרום הר חברון המונעים תנועת כלי רכב פלסטינים על כביש 60 ומונעים כניסת כלי רכב לחברון מכיוון דרום. במקום יש פילבוקס מאויש ושערים. מעודכן למאי 2021
-
צומת זיף
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
צומת זיף
מחבר בין כביש 356 ליטא - עיר המחוז של דרום הר חברון . לרוב פתוח לתנועה והפילבוקס הסמוך לא מאויש.
הצבא והמשטרה נוכחים מידי פעם, לפעמים מציבים מחסום ולפעמים מעכבים תושבים מיטא העיר הגדולה.
לעתים משטרת ישראל בודקת רכבים ומחלקת דוחות נהיגה לרכבים פלסטיניים.מעודכן לאפריל 2021
-