שעב אל-בוטום - תקיפת מתחם פלסטיני ע"י מתנחלים
נסענו לשעב אל-בוטום בעקבות טלפון שמוחמד קיבל מליילה, שדיווח על תקיפת מתנחלים יומיים קודם, ב-23.9.
המתחם של ליילה ומוחמד בשעב אל-בוטום, אם-דרית: המתחם נמצא בקצה דרך עפר שאורכה מעל כ-3 ק”מ מכביש 317, וחלקה האחרון סלעי ועביר רק לרכב שטח גבוה. המתחם הוא בקצה הכפר ושייך כנראה לחלק שנקרא בעבר אם-דרית. ממולו חוות-דרומא, קצת אחריה, מעל ההתנחלות מעון, חוות-מעון, מהצד השני מצפה יאיר, ומצד הכביש, התנחלות אביגיל. וגם עוד כמה אוהלים נראים פה ושם בראשי הגבעות, באופן לא ברור.
המתחם שייך לליילה ומוחמד, ועכשיו יש גם אישור משפטי על הבעלות. מוחמד ירש את ה”אחוזונת” ממשפחתו.
במתחם מתגוררים 17 אנשים, ילדיהם של ליילה ומוחמד, ומשפחותיהם. בלקיס ושיימה הן נשים של שניים מהבנים. לבלקיס יש עכשיו שתי תאומות תינוקות (דוחה וסאג’ה המתוקות בתמונה), ומצפה לילד נוסף.
הבאנו מצרכים בסיסיים, והרבה ביגוד (שסמדר אוספת). כרגיל, הגישו אוכל טעים שליילה בעזרת שאר הנשים מבשלת. גם העניקו לנו פיתה מהטאבון.
המתחם כמשק אוטארקי: יש טאבון, בור מים, 3 מיכלי מים גדולים שמתמלאים על ידי משאבה, פרה, אווזים, תרנגולי הודו, תרנגולות, שפנים. את הכבשים פינו למקום אחר, בגלל שממילא, לא יכולים להוציא אותן למרעה מסביב מאחר והם מוקפים מכל עבר במאחזי חוות פראיים (תרתי משמע), ורק גונבים אותן בתקיפות. היה גם חמור, אבל גנבו. חשמל מקבלים דרך כבל שמשכו מהפאנלים הסולאריים של בית הספר.
בצד אחד יש גן ירק מגודר. מסביב יש כמה מתחמי בוסתנים עם עצי שזיף, רימונים, תאנים ועוד. רחוק יותר, בכיוון אביגיל, יש כרם זיתים עם עצים צעירים. היו קודם עצים גדולים אבל נעקרו בתקיפות מתנחלים. במורד, למטה מהבוסתן שממנו התחילה התקיפה האחרונה, יש גם חלקות שדה, אבל כבר לא מנסים לזרוע שם. ממילא, בכל פעם שזרעו המתנחלים עם כבשיהם דאגו שילחכו את כל הצמחים לפני שהספיקו לקצור.
את הטנדר שרפו, ועכשיו הם רק מתניידים ברגל מהכביש. נשות המשפחה נסעו איתנו בדרך חזרה, במטרה להגיע לסמוע, שמעבר לכביש 317.
יש עכשיו מערה חדשה שמוחמד מנסה להשמיש. קדחו באבן על מנת לייצר ספסל ישיבה שעליו מזרונים.
כל המתחם משדר פשטות פונקציונלית מרשימה.
סיפור התקיפה: בצהרי היום, שיימה, אשתו של אחד הבנים, ירדה לבוסתן שלהם במורד מתחת למתחם המשפחתי, על מנת לקטוף רימונים, מרחק של מספר דקות הליכה. בדרך חזרה, מבלי ששמה לב, התקרבו מתנחלים, זרקו אבנים, פגעו בה, ופצעו את רגליה. היא ברחה הביתה והם אחריה.
הם הגיעו בטרקטורונים וגם בג’יפ. נכנסו למתחם, התיישבו ועלו ברגליהם על ספסלי האבן בכניסה (דרכו על כריות הישיבה). ואז עברו לשאר חלקי ה”אחוזה”: גן הירק, בור המים, מיכלי המים, הפאנלים, כלובי החיות, ובכלל, בעלי הבית!
בני המשפחה הסתגרו בתוך הבית. המתנדבים האמריקאים (שישנו בזמן ביקורנו) הגנו וצילמו.
גם בודי, הרבש”צ האלים של אביגיל הגיע (למרות שכנראה נאסרה כניסתו למתחם שלהם).
מוחמד קרא לצבא, משמר הגבול, לא עשו כלום. בסוף המשטרה כן באה והשוטרים עזרו לגרש אותם.
בלילות, מוחמד ואחד הבנים, ולפעמים גם מתנדבים, לא ישנים: מסתובבים מסביב ושומרים במשמרות הגנה — “השומר החדש הערבי“! בגלל זה הם מבקשים שיביאו להם הרבה קפה, ללילות השמירה.
תמונות: ממצלמות הבית שהותקנו על ידי “בצלם”, וגם על ידי מתנדבים.
סוסיא: בדרך חזרה עצרנו בסוסיא אצל עזאם ווואדחה. אבל הם בלחץ, ודאגו לסלק אותנו במהירות. הסיבה: הצבא מחפש שני נערים פלסטינים שמתנחל התלונן שראה מחוץ לכפר. גם שני רכבים של “רופאים ללא גבולות” (כנראה לא ישראלים) מסולקים מהר. גם אנחנו. מסתבר שעל פי הוראות הצבא, אסור לכולנו להיות כאן. רק התושבים מורשים בשהייה. לא מתנדבים, לא פעילים, לא אורחים, לא קרובים, לא חברים! הם בלחץ בגלל שהם בסוף יסבלו וייעצרו בגללנו.
לא ברור מהו המעמד החוקי שמאפשר זאת — צו שטח צבאי סגור מתמשך? גם כן סוג של לא-חיים!
כביש 317: בדרך חזרה. כרמים מגודרים של הרוצח ינון לוי בראשי הגבעות.
כביש 60: נטיעות, כנראה של קק”ל. זנותא, מצד מזרח עד זנותא הנטושה.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Michal TzadikFeb-10-2026והטבע חוגג שעב אל בוטום
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.
-
שעב אל-בוטום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
שעב אל-בוטום
הטרור היהודי משתולל אך אכיפת החוק לעצירתו היא למראית עין בלבד (מתגבר מאד מאז שנת 2024)
זה אחד היישובים הפלסטינים הקטנים במאספר יאטא בדרום הר חברון, סמוך להתנחלות מצפה אביגיל.
מאז פרצה מלחמת ה-7 באוקטובר 2023, האלימות של המתנחלים כלפי התושבים הסלימה מאוד, כבכל היישוב הפלסטיני כולו. התנהלות אלימה זו מקבלת גיבוי מוחלט מהמדינה ושיתוף פעולה מלא מצה"ל. המטרה: להמאיס על התושבים הפלסטינים את חייהם ולגרום להם לנטוש ולהסתלק.
זו אוכלוסייה של רועי צאן ברובם המבקשים בדרכי שלום לעבד את האדמה ולרעות את הצאן, שהמתנחלים נוהגים בהם כבאויב מסוכן. הם אוסרים עליהם כל תנועה הקשורה ברעיית צאן ועיבוד אדמה ופוגעים בכל מה שעומד וזז שם: רומסים גידולים, שוברים עצי זית, מבריחים עדרים, מבהילים רועים, עורכים חיפושים פראיים בבתים, צועקים מקללים ומאיימים - בכל שעות היממה. "אנחנו צומוד! לא נזוז מאדמתנו," אומרת לילה ג'. מסביבם צצות התנחלויות חדשות .תחילה זה אוטובוס או משאית שהופכים לבתי מגורים, עליהם כל שבוע נוספים עוד מבני מגורים וסככות לבעלי חיים. בעידודה הגלוי של הממשלה הנוכחית הטרור היהודי מרים ראש, בסמכות וברשות. המתנחלים חוילו, קיבלו מדים ונשק ואיש לא עוצר
בעדם. המשטרה, שאמורה להגן על הפלסטינים מפני פרעות המתנחלים, אומנם נענית לעיתים לקריאות לעזרה אך בפועל לא עושה הרבה יותר מאשר לצייד אותם בדוח, שאיתו הם נדרשים ללכת ולהגיש תלונה במשטרת קריית ארבע. זהות המתנחלים ידועה אך הם לא נעצרים מעולם.
-