בתחילת ספטמבר 2025 הוכרז אזור בצפון ירושלים –15 קמ”ר בין רמות לגבעת זאב–  כמרחב תפר. האזור כולל את הכפרים בית איכסא, נבי סמואל וח’לאיילה. הוא נושק למובלעת ביר-נבאללה, שהופרדה משטח עוטף ירושלים ב-2006 ולמובלעת בידו (הכוללת 7 כפרים). המחסום השולט באזור על תנועת הפלסטינים הוא  מחסום אל-ג’יב, הממוקם ביציאה ממובלעת ביר נבאללה, מול גבעת זאב והכפר אל-חלאיילה. עד לפני ההכרזה החדשה, יכלו אך ורק  הרשומים ברשימה השמורה במחסום לעבור בו לגדה וממנה.

סיירנו באזור ובמחסומים המוכרים לנו – מחסום הר שמואל, מחסום בידו, מחסום בית איג’זא (Beit Ijza)– כולם הפכו פתאום למחסומים בעלי מעמד מיוחד ומעורפל. נטולי חומת הפרדה, אך בעלי הילת סיפוח. מטרתנו העיקרית הייתה לבקר את מכרינו בכפר נבי סמואל:  עיד ברכאת וחנה, אשת אחיו עאמר.

הגענו כדי לברר מה השתנה בחייהם בעקבות קבלת המעמד המיוחד של “תושב חדש של מרחב התפר”. הם פתחו בכך שבינתיים המצב החוקי לא ברור ואף אחד לא הסביר להם במה הדבר כרוך. נאמר להם שהתקנות החדשות ייכנסו לתוקף רק בעוד חודש – ב-9 בנובמבר. אך כמו שעיד החכם אומר:
“מאז 67 ועד היום, לא היה יום אחד שהיה טוב יותר מהיום הקודם. תמיד יותר קשה. תמיד מנסים להקשות עלינו את החיים פה“.

• הם גילו מיד, שכל שמות תושבי נבי סמואל נמחקו מרשימות המעבר במחסום אל ג’יב. כך שהתושבים אינם יכולים יותר להיכנס מהגדה, כולל מביר נבאללה הסמוכה, כדי לחזור לכפרם. חנה, שיש לה תעודה כחולה ואזרחות ישראלית, חזרה לביתה אתמול  בדרך ארוכה ויקרה  – מונית הסיעה אותה ממובלעת ביר נבאללה ב”כביש מרקם חיים תחתי” המוביל למובלעת בידו, ומשם צעדה ברגל דרך 2 מחסומים פנימיים בעלייה מפרכת.
  עיד קיבל כרטיס מגנטי צהוב חדש – “תושב חדש במרחב התפר” – שונה מכל הכרטיסים המגנטיים המוכרים. לא ברור לאף אחד מה משמעות הצבע השונה או ההגדרה כ”תושב חדש”. הוא ומשפחתו וכן התושבים האחרים הם תושבי כפר עתיק יומין.

• חנה ועאמר, שביתם נהרס בדצמבר 2024, אינם יודעים מה יעלה בגורלם. המינהל האזרחי הודיע להם בעקבות ההריסה שאין להם כתובת בנבי סמואל, ולכן מעמדם לא ברור. כמו כן, התברר שלאחרונה נמחק התיק במח”ש שהגישו בגלל שההריסה בוצעה ללא צו ובאלימות קשה, וכללה גניבת כסף רב וחפצים אישיים.
  שני ילדיהם, בעלי תעודה כחולה ועובדים בישראל, גם הם אינם יכולים לעבור במחסום אל-ג’יב כעת. הם מתגוררים עם הוריהם בתוך מחסן בתנאים מחפירים. המשפחה אינה יכולה לחיות יחד בשום מקום כי אין איחוד משפחות – עאמר אינו יכול להתגורר בישראל, חנה וילדיה הישראלים (אחד שירת בחיל אוויר) אינם יכולים להתגורר בשטחים פלסטיניים.
• הם סיפרו, שתושבים רבים  שנולדו וגדלו בכפר העתיק עזבו את נבי סמוויל בגלל הקשיים של הבידוד, ההריסות והתקפות אברכים מקבר שמואל הנביא. ברובם עברו להתגורר במובלעת ביר נבאללה, אך שמרו את כתובת ביתם בכפר. חלק מהם, שלא יכללו במרשם תושבי הכפר לא יהיו זכאים יותר להיכנס אליו.
• לעיד נותרה חלקה של 15 דונם מתוך שטחים רבים שהיו בבעלותו והוחרמו לצורכי הקמת התנחלויות הסביבה. את החלקה הזאת גידר, ותכנן להקים בה משתלה. אך האישור לכך לא הגיע מעולם. שאלנו אם הוא עדיין מעבד את החלקה, והוא השיב שכל מה שהוא מתקין ושותל שם, מתנחלי הר שמואל הורסים. במצב הזה, אין טעם לנסות יותר, הוא אומר.

לא יכולנו להרגיע אותם: אם יהיה גורלם כגורל הפלסטינים האחרים המתגוררים במרחבי תפר אחרים בגדה, בני משפחה וחברים מהגדה לא יוכלו לבקרם בביתם והם לא יוכלו לצאת לישראל. מרחב התפר אינו מוגדר כשייך לגדה או לישראל, אך הוא בעצם  אזור ביניים המסופח דה-פקטו לישראל לפי הנוסחה של הכיבוש הישראלי: השטח הוא שלנו, מצפים (באופן פעיל) מהפלסטינים להיעלם ממנו.

*לא הראינו להם גם את המסמך “זכותון מקוצר למשטר ההיתרים” שלא ייבהלו.

עדכון מחודש דצמבר2025 
צוות הסיוע של מחסוםווטש לטיפול בירוקרטי במניעות כניסה לישראל ולמרחבי התפר מסר לנו שמאות תושבים במרחב התפר החדש בצפון ירושלים לא קיבלו כרטיסים מגנטיים חדשים והם אינם יכולים לצאת מכפרם כלל. 

עיד מסר לנו, כי 21 בני אדם מנבי סמואל לא קיבלו את הכרטיס המגנטי החדש מסיבות שונות. עאמר, אחיו של עיד, לא קיבל היתר תנועה דרך מחסום א-ג’יב (היחיד שדרכו אפשר לצאת מנבי סמואל לגדה ולחזור הבייתה) כיוון שביתו נהרס לפני שנה ואין לו כתובת רשמית בכפר. גם חנה אשתו הישראלית לא מורשית עכשיו לעבור במחסום ג’יב, כיוון שאינו מעביר בעלי תעודות ישראליות למרחב התפר ללא היתר מיוחד.