ביקור במחסום הזיתים וסיור במחנה הפליטים שועפאט
במשך היום ,כשהסברנו שאנחנו פועלות למען “חוקוק אל אינסאן” (זכויות האדם),שמענו כמה פעמים מפי הפלסטינים את הביטוי “חוקוק אל חייואן” (זכויות החיות) בהתייחסות לעצמם. זה מלוּוֶה בצחוק סרקסטי ומריר…
מחסום הזיתים: לפני חודש, אחרי חודשים רבים של פתיחה מ-7:00 עד 9:00 בלבד, נפתח המחסום למעבר לירושלים למשך שעות ארוכות יותר: מ-6:30 בבוקר עד 14:00 בצהרים; בימי שישי ושבת מ-6:30 עד 12:00. החזרה לשטחים חובה עם החתמה של התעודה המגנטית. משך השהות נבדקת, ואם יש חריגה מההיתר מקבלים טלפון אִיוּם מהמינהל האזרחי. שמחנו לראות שהאוטובוסים חזרו למחסום ומובילים את היוצאים לשער שכם בירושלים.
משיחה עם הנהגים ועם העוברים במחסום מתברר שעוברים בבוקר בעיקר תלמידים ופלסטינים בעלי היתרים מעזרייה וסביבתה. כל מי שברשותו תעודה כחולה, כולל הורים לתלמידים ומורים, נוהגים לעבור ברכב במחסום א-זעיים. הם מעדיפים להגיע בזמן לעבודה ולבתי הספר. שעות הפתיחה גם אינן מתאימות לפועלים פלסטינים, והם נאלצים לעבור בקלנדיה או בבית לחם – וממילא אין כמעט אישורים לפועלים פלסטינים.
ואכן, המחסום היה די שומם כשהגענו בשעה 9. שמענו מהנהגים בצד הפלסטיני, שבממוצע עוברים ביום כ-500 בני אדם, לעומת 4,000 שעברו לפני מלחמת 7.10. הנהגים מרוויחים בערך 60 ₪ ליום להסעה מהצד הפלסטיני לרחבי הגדה.
העיירה ענאתא שמעבר לחומה עדיין שוקקת, רק דרכה יכולים פלסטינים לעבור בין צפון הגדה לדרומה ולהיפך. הישראלים הפסיקו לבוא לקניות, גם כי יש לעתים בכניסה הראשית (מול מעלה אדומים) בדיקות ומחסומי מג”ב לעוברים. ובכלל, כמו שכבר נוכחנו, מבחינת הצבא והמשטרה שטח B של אוסלו מת! עכשיו זהו פשוט “שטח אדום” שזו עבירה לישראלים להסתובב בו (לא כולל מתנחלים כמובן…)
המשכנו לסיור במחנה הפליטים שועפאט. הגענו שבועיים אחרי שלושה ימי פעילות מסיבית ואלימה של המשטרה ומג”ב ירושלים במחנה. באנו לשמוע מהתושבים על מה שקרה ועל תחושותיהם. כדי להבין כמה קיצונית הייתה הפעולה מצורף סרטון שפורסם ע”י “הארץ חדשות” באתר X
מחנה פליטים שועפאט 14.1.2026
בסרטון כרוז ממשוריין של המשטרה קורא: “הגענו אליכם לביקור, מי שרוצה לפגוש אותי יגיע אלי מי שיכשכש בזנב נחתוך לו אותו”.
נכנסנו דרך המחסום הראשי למחנה. כרגיל יש פקק ברחובות המובילים אל המחסום.
ביקרנו קודם כול בבית הספר היחיד (יסודי עד חטיבת ביניים) הנמצא תחת חסות עיריית ירושלים. בית הספר סגור בימי ראשון, אך השער היה פתוח, ובחצר פגשנו ילד כבן 10 מחכה לשיעור תופים. המורה למוזיקה הגיע וסיפר שהילדים לומדים על כלים מגוונים, ויש גם תזמורת. הפעילות המוזיקלית מתקיימת גם בימים שאין לימודים. הוא רואה בכך ייעוד לשמח ולהעשיר את ילדי המחנה גם כשאין לימודים.
שאלנו על מה שהתרחש פה בימי המבצע של משטרת ירושלים ומג”ב ועל תגובות הילדים. הוא השיב שהצבא לא נכנס לבית הספר, אך הוא מנוע מלהוסיף על שאלותינו ללא אישור המנהל שאיננו היום. ידענו שהמנהל לא יאשר, הוא מפוקח מקרוב בידי העירייה ולא יסתבך. בפעם האחרונה שביקרנו לא הסכים להיפגש אתנו.
התחלנו לצעוד ברחוב הראשי ונכנסנו לכמה חנויות. הן היו פתוחות כשהמשטרה ומג”ב הגיעו, אך אחרי מה שהתחולל ברחובות, רוב החנויות והמשרדים נסגרו ולא נפתחו במשך יומיים לפחות. בשלושה מינימרקטים שביקרנו סיפרו לנו איך החיילים החרימו (גנבו) חפיסות סיגריות מתוצרת חוץ בסכומים של עשרות אלפי שקלים, והעיפו בחדווה מאות תבניות ביצים ללא תווית תקן על קירות ועל מדרכות. לדבריהם “גם מוצרי חלב וגבינות ואחרים הוחרמו לפי מה שהתחשק לפולשים”. רימוני עשן וגז נזרקו במורד הרחוב עם ההתקדמות של טור הממוגנים והחיילים הצועדים. צוותים של מס הכנסה, ארנונה ומשטרת התנועה ליוו את השיירה ובדקו מה חובותיהם של עוברי הרחוב ולפעמים נכנסו לבתים.
העיירה ענאתא (שתחת שליטה מוניציפלית של הרשות הפלסטינית=שטח B) מחוברת בכביש הראשי ללא סימון או מחסום למחנה הפליטים (שטח מוניציפלי של ירושלים). המחנה (אל מוּחַ’יֶם) מאוכלס רובו ככולו בתושבי ירושלים בעלי תעודות כחולות. יש כמובן הרבה בעלי תעודות פלסטיניות מענאתא (ועוד) העובדים בבתי העסק במחנה הפליטים. רבים נעצרו ונלקחו לחקירה, אך רובם שוחררו כעבור יום או יומיים. חלקם פוחדים לחזור לעבודה.
שאלנו כל הזמן איך הגיבו האנשים, הנשים והילדים, ומה השתנה באווירת המחנה. התושבים אמרו שזאת המציאות, לא משהו חדש, והראו לנו בניינים שנשרפו, חנויות שנהרסו גם לפני הפעולה הזאת. התפלאנו שאף אחד לא דיבר על הטראומה, על חששות מהעתיד, על הפחדים של הילדים שנחשפו לפעולה. לנו היא הזכירה מראות אימה מן העבר באירופה הכבושה. אחר כך תפסנו שאנחנו לא חיות במציאות של תושבי המחנה. מהכובש האכזר יש לצפות רק להתנהגות לא אנושית שאין בה חמלה או עמידה בסטנדרטים של זכויות אדם. נותר רק לעבור איכשהו את הימים הנוראים ביותר ולנסות לחיות כל זמן שהכובש עסוק במקום אחר.
לסיום, נסענו בכביש המוביל מצומת ענאתא דרומה. הוא עמוס, וצצים לצדו כל הזמן מאחזים חדשים. צילמנו אחד חדש. לפני חודש וחצי היו שם שני קונטיינרים, עכשיו יש כבר עוד מבנים, דרך עפר ודגלי ישראל.
תיאור מיקום
מחסום / מעבר הזיתים; ראס אבו סביטאן (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד. במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)
25/01/2026ירושלים, מחסום הזיתים: חנה עומדת לפני המחסום
-
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat TuegJan-25-2026ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
-