היום הוא היום השלישי של עיד-אל-פיטר, החג המסיים את חודש הרמדאן.  במשמרת ראינו שההקלות שהבטיחו ברמדאן ובחג לא בוצעו, או שנפלו לצד הדרך. 

מחסום ג'למה, 14:10
הסענו את הפעוטה איה ואמה סוהייל לג'למה אחרי טיפול הדיאליזה שלה בבית חולים רמב"ם.  כשהגענו מגרש החניה היה כל כך מלא שבקושי היה מקום להחנות.  המחסום מלא בהמון מבקרים לחג העוברים מישראל לגדה ובחזרה. 

בכניסה לטרמינל יש לחץ ודוחק. משפחות עומדות עם ילדים קטנים, עוברות בקרוסלה היחידה בשני הכיוונים.  בקצה השני של הטרמינל יש אשנב אחד לאנשים העוברים לגדה, ומאד צפוף שם.  אנשים שנכנסים לישראל באים אל הקרוסלה מאשנב אחר בצד שמואל מחוץ לטווח הראייה שלנו.  אנשים מעוצבנים, מדברים על ההשפלה וההמתנה הארוכה.  איש אחד מתלונן שהוא יצא מהר בגלל בעיית לב, אבל בנו וכלתו עדיין בפנים.  איש אחר מכריז שהוא לא ראה את המשפחה שלו בג'נין הרבה זמן, אבל הוא מוותר: הוא מעדיף לא להתמודד עם ההשפלה הכרוכה במעבר במחסום.   במקום הקלות לחג, נראה שהמחסום הוא צפוף, דחוס, ופחות יעיל מתמיד.

בדרך החוצה ראינו אוטובוס עומד ושאלנו את הנהגים למי הם ממתינים.  הם ענו לנו שהם מחכים לאסוף פועלים העובדים במסיק באזור טבריה. 

בקרוב יהיה פה מעבר למכוניות וערבים ישראליים יוכלו לנסוע לג'נין לערוך קניות.  רואים את המתחם החדש שכבר בנוי שאמור להיפתח בראשון לאוקטובר. 

מחסום סאלם – 15:05
עצרנו בסאלם שהיה אמור להיות פתוח למעבר במשך הרמדאן והחג.  ראינו פתח בגדר ולידו מקום שהוכן למעבר אנשים – אבל המקום היה שומם.  מגוחך שיש דוחק בג'למה, אבל איש איננו מנצל את ההזדמנות לעבור פה.  הצבא הקים רשת צל, שולחנות, ואפילו שירותים כימיים עומדים במקום ממתינים לעוברים – אבל בגלל חוסר פרסום כל המאמצים האלה עלו בתוהו.  שלט אדום ענק מזהיר ישראליים בפני כניסה לשטח A, המסכנת את חיינו ומהווה עבירה פלילית…(
פגשנו את ח', ערבי ישראלי מחיפה, שהמתין לאוטובוס שהסיע אנשים מכפר יאסיף שבגליל המערבי לג'נין.  הוא הסביר שהוא עובד בחברה שמספקת את האוטובוסים לנסיעות לגדה כדי לעודד מסחר.  חברה דנית מסבסדת את עלות האוטובוסים, ואנשים משלמים סכום סמלי כדי לכסות את שאר הסכום.  ח' מכריז שהוא ערבי ישראלי וגאה בכך.  הוא מעדיף לחיות פה – איפה עוד יש תנאים כאלה? 

מחסום שקד-טורה – 15:55 
המחסום שקט.  שלושה הולכי רגל עברו, המואזין קורא מהמסגדים של טורה ודהר אל מלכ.  איש עוצר להתפלל מתחת לסככה. 

מחסום ריחן –  16:15 
מגרש החניה התחתון ריק יחסית: אין פועלים, ורב התנועה במחסום היא משפחות המבקרות מאזור קו התפר.  קול נימוסי קורא בערבית לאנשים עמוסי חבילות: "תכניסו קודם את החבילות, ואז תכנסו."  

למעלה בשרוול הבודקות פחות נימוסיות.  משפחות עוברות בשני הכיוונים.  הבעיות הן כנראה עם משפחות "מעורבות" שיש בהן בן זוג אחד בעל תעודת זהות ישראלית כחולה ולבת זוגו תעודה פלסטינית ירוקה.  לא ברור למה, אבל כל משפחה נתקלת בבעיות: אנשים ממתינים כ-10 דקות עם ילדים קטנים, עייפים, לבושים בבגדי חג מהודרים.  כולם עוברים בסוף – אבל רק אחרי הרבה צעקות מהרמקול והרבה דרישות.  עזבנו בשעה 17:00.     .