קלנדיה, יום ד’ 16.12.09, אחה”צ
15.25 פקק במחסום לפני קלנדיה, בפניה מצומת עטרות.
קלנדיה, בקרוסלות הקדמיות שלפני שרוולי הבידוק הכמעט ריקים, עומדים כשמונים איש. החיילת משחררת אחד אחד. עסוקה בפלפון שלה. מישהו צריך לחזור על עקביו, אין מרווח מספיק לשני אנשים.
אישה זקנה וחולה נתמכת מכל צד על ידי בתה ונכדה. ביקשנו מהמת"ק לפתוח את השער ההומניטארי. אחרי עשרים דקות הגיע חייל ואמר לנו שרק מי שיושב על כסא גלגלים יכול לעבור דרך השער ההומניטארי. מאחר שלאישה לא היה כסא גלגלים הוא הציע שתתגנב להתחלת התור שבכלוב ואז יתנו לה לעבור. הכלובים, כידוע, צרים ביותר, בקושי אדם אחד מוצא לו שם מקום לעמוד. אישה זקנה עם מקל ומלווים לא תוכל להגיע לתחילת התור. קצין המת"ק הציע פתרון אחר: הוא יתן לכל האנשים בכלוב לעבור מהר כדי שהזקנה תוכל לעבור, אבל תמורת זאת הוא יסגור את כל הכניסות האחרות. לא יכולנו להסכים לענישה קולקטיבית זו. אחרי כמה דקות של משא ומתן הגיע קצין, מפקד מעבר קלנדיה במדים כחולים ונתן הוראה להעביר את כל האנשים שעומדים בכלובים ולהכניסם לשרוולי הבידוק. תוך שתי דקות התרוקנו הכלובים. אחר כך הוא ניגש אלינו ואמר לנו שאנחנו משקרות, מדוע אמרנו שהמון אנשים מחכים בתור, הנה עובדה – הכלובים ריקים. אנחנו מכירות כבר את הטריק הזה. הצענו לו לראות את התמונות במערכת הפיקוח שלו כמו כן הראנו לו את התמונות שאנחנו צילמנו, הוא המשיך לטעון שאנחנו משקרות וממציאות.
אמבולנס הגיע לכיכר הצפונית. הסברנו לעינת שהאמבולנס הפלסטיני צריך לחכות לאמבולנס ממזרח ירושלים ואז יעבירו את החולה בשיטת גב אל גב. החלטנו לעבור לצד הדרומי כדי שתראה כיצד זה פועל.
16.23 התחלקנו לשני שרוולי בידוק. שמענו רק צעקות: "מה לא מובן? את מצפצפת מהנעליים!" החיילת צועקת בעברית והאישה אינה מבינה, החיילת צועקת: "דברי איתי בעברית לא בערבית, לא מעניין אותי.. תראי תעודת זהות, תקשיבי לי חתיכת קופה". ילדים נרדמים על הידיים של ההורים. אחרי עמידה במשך 35 דקות, סוגרים את השרוול ללא הודעה – החיילים יוצאים לאכול ואנשים ממשיכים לעמוד. אחר כך, לאחר שהאישה נלקחת על ידי השב"כ מודיעים לקהל התשוש לעבור לשרוול אחר, מתחילים את התור מחדש. השתחררנו אחרי חמישים דקות.
שתיים מאיתנו שעברו בשרוול מקביל – החיילת רצתה לעצור אותן וקראה למשטרה. מפקד המשטרה אמר לה "תעיפי אותן מפה, מה נעשה איתן?"
השלט: "נא לשמור על הנקיון", עוד תזכורת צינית.
לסיכום, עינת שכמעט ולא דיברה, ציינה שהתרשמה מההשפלה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-