חבלה 

 12:55  השערים נעולים.  בודדים ממתינים.

13:00   האמר צבאי מגיע עם 4 חיילים אבל  אך ללא המפתח.  אנחנו מנסות לברר מהי הסיבה לעיכוב          ומבינות מהחיילים שהיתה נגיעה בגדר במקום כלשהו  והחיילים הוקפצו  לבדיקה.

13:10    רכב צבאי מגיע עם חייל ועם מפתח, ושני השערים האפורים נפתחים.  תוך 5 דקות חמישייה ראשונה עוברת לעמדת הבידוק. כשהם מסיימים מתאפשר מעבר רגלי  גם מכיוון הכפר.  אולם השער המרכזי-הצהוב עדין נעול וכלי רכב מעוכבים.

13:25   רכב צבאי נוסף מגיע, יש מפתח והשער נפתח באיחור ומאפשר מעבר 2 כלי רכב ועגלה אחת רתומה לסוס עמוסה בכרוביות.

13:30  אנחנו עוזבות (אין אוטובוסים – הילדים בחופשה מלימודים)

 מעבר אליהו

13:35  תנועה דלילה זורמת לשני הכיוונים

 13:50  ג'יוס.  קבענו פגישה עם  ע'  מטול כארם מעוכב משטרה שאישור מעבר נלקח ממנו.  עד שהוא מגיע אנחנו נוסעות אל השער החקלאי שלא כמו בעבר, אינו נפתח בשעות הצהרים. בתחנת המוניות אנחנו פוגשות את נ' ידיד נשות מחסום ווטש. ("כולן מכירות אותי")  הוא מספר שהלילה הצבא הסתובב בכפר וערך חיפושים בעשרה בתים. 

ע' מגיע ומוסר לנו 500 ₪ עבור עו"ד המטפל בעינינו.

אנחנו נפרדות וממשיכות לפלמיה

 פלמיה

14:30   במחסום פלמיה 3 חיילים משועממים. אין יוצא ואין בא. 

14:40  כפר ג'מל –  אנחנו נכנסות למכולת.  מתכבדות במיץ וגרעינים לבנים (נפלאים)  ושומעות :

בכפר 3000 איש וכ-2000 חיים בחו"ל.  לבעלי משפחות מגיל 30 ומעלה יש אישורי עבודה בישראל ורק חלקם מתפרנס מחקלאות: זיתים, תפוזים, ירקות בחממות. אין להם בעיות מיוחדות עם הצבא.  בכפר 2 בתי ספר אחד לבנים והשני לבנות וכולם לומדים עד גיל 18. 

15:20  קונות מוצרים מקומיים, נפרדות מבעל המכולת אישתו וילדיו החמודים וממשיכות דרך בית ליד, ספארין ושופא אל מעבר תאנים. 

 ארתאח – שער אפרים.

16:05   ארתאח – שער אפרים.  תור ארוך וצפיפות לפני הקרוסלה. מסתבר לנו שמידי פעם סוגרים את הכניסה למספר דקות ורק אחרי שמצטבר קהל רב האור האדום הופך לירוק, השער נפתח וזרם בלתי פוסק של פלסטינים עובר. אנחנו מנסות לבדוק מהי הסיבה  לסגירה וליצירת הפקק  אך לא מקבלות כל תשובה מהשומרים.

 16:30  נפרדות מארתאח.  סוף.