09:00 אנו מגיעות למחסום ונתקלות בסיטואציה שזכורה לנו מימי מחסומי הצפון והדרום בחווארה. סיוט. עומס בל ישוער מול כל השרוולים. כדי לנסות ולראות אם יש תור הומניטרי היה עלינו לחצות את התורים הצפופים. אין תור הומניטרי. נשים ילדים וגברים מצטופפים דחוקים זה לזה. הרבה מאד זקנים העומדים בקושי על רגליהם נשענים על מקלותיהם.

אשה דתיה פונה אלי ואומרת שהם כך משש בבקר, ומבקשת שיהיה תור לנשים בנפרד בגלל הלחץ.

מריבות וכעסים פורצים בין הממתינים. יש ניסיונות לעקוף מן הצד את תור הממתינים ולהגיע קרוב יותר לקרוסלות. גברים שולחים זרועות ועוצרים גם נשים מלחמוק מעמידה בתור.

אשה הנושאת כסא תינוק למכונית נתקעת בין זרועות הברזל הקצרות של הקרוסלה.

בחדר המפקח על ויסות האנשים בין השרוולים לתורים שלפני הבידוק הבטחוני – נמצאת חיילת אחת ויחידה. בדרך כלל יש משטרה ואנשי מת"ק בנוסף לחיילים.

אנו פונים לחיילת בשאלה מדוע אין תור הומניטרי והיא עונה שאין היום נציג מת"ק. אמנם הבטיחו לה שיגיע כבר לפני שעתיים אך הוא לא הגיע. רק לנציג מת"ק יש את המפתח לשער ההומניטרי, ואת הסמכות לפתוח אותו. מאחר ואינו – חולים זקנים ונשים עומדים בתורים הרגילים.

09:25 אנו מתקשרות למת"ק אינספור פעמים, כל חמש, עשר דקות, והפקידה המשיבה בטלפון מבטיחה לנו שמיד יגיע הוא בדרך…הוא קרוב…הוא כבר מגיע…הוא שם  –  ולשוא, הוא אינו מגיע.

אמנם כל האשנבים הפנימיים פתוחים אך התור כמעט ואינו זז.

צעקות על הגברים הנדחפים, כאשר הזרועות נפתחות לשבריר. זקן הנשען על מקלו מנסה לעקוף את התור, מנסים להניאו. נשים צועקות.

צעיר פלשתיני שואל אותנו " Its Human or animal?"בהצביעו על הגיהנום שלנגד עינינו.

גבר חולה בידו נילון עם אישורים רפואיים מתנודד על רגליו, עומד בתור ונדחף קדימה כמעט מועד. אשה משקה אותו במים. רגליו רועדות מאד גברים תומכים בו משני צידיו ומנסים להובילו בתור.

בפנייה נסערת לחיילת, היא יוצאת ומנסה להענות לבקשה עבור הגבר החולה. "אם יתנו לו לעבור לתחילת התור אני אפתח לו שיעבור". המסר מועבר לאנשי התור המוכנים להצטודד כדי שיוכלו להעבירו קדימה.  הוא עובר אך נופל ארצה. החיילת מודיעה לנו שהזמינה לו רופא. אם בא או לא לא ראינו.

מדי פעם נשמעות ברמקול צעקות לרב בעברית ולא ברור כלל אם הממתינים מבינים את הנאמר. גם כך הצליל אינו ברור.

09:50 אין עדיין נציג מת"ק הפקידה העונה לטלפונים שלנו מנסה לקשר בינינו לבין הנציג שאמור היה להגיע. לדבריו הוא יבדוק ושנדע אם יגיע. אינו מתחייב על שעה.

10:00 החיילת מנסה לארגן תור לנשים ושניים לגברים – לא כל כך מצליח, הנשים הקרובות אל הקרוסלות, וכך גם הגברים, אינם מוכנים לותר על מקומם. הדבר מסתדר רק חלקית.

ברור שאם היה איש מת"ק ותור הומניטרי הדברים לא היו מגיעים למצב הזה.

10:00 פלשתיני פונה אלינו ואומר: "בכל מקום יש מצלמות כדאי היה שישימו מצלמות כדי לראות את החיילים הבודקים שיראו מי מהם עובד ומי לא. אני צריך להגיע לעבודה וכבר לא אגיע. שעות שאני מחכה".

10:10 שני קשישים נשענים על מקלות עומדים מול השער ההומניטרי הסגור וממתינים לשווא. כחצי שעה חולפת עד שמבינים שמשם לא תבוא הישועה. אנו משתדלות אצל החיילת ואצל העומדים בתור לאפשר להם לעבור קדימה ולהכנס "לפנים משורת הדין". העומדים נענים והזקנים נכנסים לקידמת התור.

10:15 שיחה נוספת שלנו למת"ק והמסר שמתקבל שקצין המת"ק מלווה מישהו ואחר כך יגיע. עוד 10 דקות. אינשאאללה.

10:30 גבר פלשתיני טופח בידיו על הסורגים של השרוול : "מה זה? זה לבני אדם או חיות…יהודים היו מקבלים עליהם את זה?…כבר 45 שנה"

10:40 זקן שכשל כוחו לעמוד מתישב על הארץ בין סורגי השרוול.

10:55 סוף סוף מגיע קצין מתק בדרגת סרן. זמנו עדיין לא דוחק. הוא משוחח בטלפון ולמרות הפצרותינו לא ממהר לפתוח את התור ההומניטרי. "הוא יבדוק". אנו חוות שמתשע הם בודקים.

עצוב מאד שגם קצין המתק שביכולתו להקל, אטום לסבל של הזקן על הרצפה ודומיו, לחולים העומדים שעות על רגליהם.

קצין המת"ק חוזר, ממעמקי המחסום, סיגריה בידו. בחור פלשתיני מחייך ומזמר "הבאנו שלום עליכם" ומצביע על המחסום סביב.

סוף סוף נראה המפתח בידו של קצין המת"ק, אולם השער נפתח רק כדי להחזיר חזרה אנשים מתוך המחסום החוצה. שוב נסגר השער.

11:00 כל הנשים לכאן מצווה הקצין ומראה על השער ההומניטרי. רק לאחר מספר דקות נוסף נפתח ורק לחלק זעיר מהעומדים בתור, ונטרק בפני האחרים.

אשה מגואטמלה אינה מורשה לעבור. אנו פונים לקצין המת"ק והוא מראה  לנו בדרכונה שיש לה ויזה רק לשטחי הרשות. וזה לא מתאים לישראל. עליה לקבל ויזה לישראל. למרות שנאמר לה בשגרירות, שאינה צריכה ויזה לישראל, היא למדה  אחרת.

11:10 הקלת מה בתורים. אנו שומעות את קצין המת"ק מדווח טלפונית שאין עומס. 3 תורים צפופים עד קצה הסככה, ותור הומניטרי – אינם עומס. נכון שקודם היה קשה עוד יותר.