חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: נתניה ג. ופיליס ו. (מדווחת)
20/01/2014
| אחה"צ

הגענו לקלנדיה קצת לפני 4 אחה"צ לאחר המתנה ארוכה בפקק התנועה של הכיכר הדרומית.  במחסום הצטופפו יחסית המון אנשים אך תשומת ליבנו הופנתה לקבוצה של 5 גברים שהמתינו ליד המעבר למת"ק.  התברר ששניים מהם מלווים את נשותיהם חולות הסרטן (שעברו טיפול כימותראפי בבי"ח נג'אח בשכם והשתחררו באותו יום בצהריים) בחזרה לעזה. הנשים החולות המתינו בסככה הצפונית. הגברים, שמסרו לנהג שלהם את תעודות הזהות ויתר הניירות בשעה 13:00, כבר התחילו לחשוש שמשהו לא בסדר כאשר הנהג, שנכנס למת"ק לסדר את העניינים, הפסיק לענות לטלפון שלו.  הם חששו חלילה שהנהג ברח עם התעודות ומה הם יעשו?  ניסינו לעזור וטלפנו לנציגת המת"ק שבדקה את מספרי הזהות ואמרה שאין לה מספרים כאלה ברישומים, משמע האנשים לא קיימים.  היא אמרה לנו שנתקשר אנחנו לפלשתינים במעבר ארז ונדחק בהם לסדר את הבקשה למעבר.  בלית ברירה, טלפנו לביה"ח בשכם שהפנה אותנו לאיש קשר אחר שטען שהכל סודר ושהישראלים הם שמבלבלים את המוח.  וכך אמנם היה.  כעבור 20 דקות יצא הנהג עם כל הדוקומנטים הנחוצים וכולם נרגעו והתארגנו לנסיעה.  אך אחרי ששני הזוגות עברו את המחסום בהצלחה, פתאום ניגש אלינו אבא עם בנו הנכה שגם הם רצו לחזור לעזה, ובידיהם שני תסריכים שזה עתה הונפקו במת"ק קלנדיה.  אולם כאשר הציגו את ניירותיהם במעבר החיילים סירבו להעבירם. טלפנו לחמ"ל ובקשנו לדבר עם נציג המת"ק (שלא ענה לטלפונים שהיו לנו) ושיחתנו הועברה למישהו ששאל אותנו שאלות בקשר לאישורים שהחזקנו בידינו.  כאשר השתכנע שהמסמכים אכן בסדר הוא טלפן לחיילים במעבר והורה להם להעביר את האב ובנו, וכך גם הם הצליחו לצאת לדרכם הבית.  היה יום עמוס בקלנדיה.  מה נוכל להגיד – לא ברור איך הפלשתינים משלימים עם חיים שכאלה!!! 

 

 

  

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה: בדרך לתפילה
      Tamar Fleishman
      Feb-27-2026
      קלנדיה: בדרך לתפילה
לתרומה