קלנדיה
הגענו למחסום ב-15:50 ומצאנו שני מעברים פעילים בלי תורים בכלל. לעומת זאת, במסלול למת"ק המתינו 6 גברים שטענו שהם עומדים שם כבר שעתיים ולא מרשים להם להיכנס. טלפנו לחמ"ל והסברנו את המצב ועוד לפני שסגרנו את הטלפון נפתחה הקרוסלה וארבעה מתוך השישה נכנסו למעבר. מבין השניים שנותרו בחוץ, אחד מעזה ניגש אלינו וסיפר שעבר טיפול כימותראפי בבי"ח בשכם, לשם טלפנו מהמת"ק ובשרו שממתין לו תסריך במת"ק קלנדיה. שחררו אותו מביה"ח והוא בא ישר למחסום ומאז מחכה להיכנס למת"ק. האיש היה חלש מאד ונראה לגמרי לא טוב. לא הבנו למה מתעללים בו וטלפנו שוב לחמ"ל שטלפנו לחיילים במעבר ושוב נפתחה הקרוסלה והשניים האחרונים נכנסו.
בחור אחד מקבוצת הנכנסים הראשונה נפלט החוצה מהמעבר. כאשר שאלנו אותו מה קורה, הסביר שאיבד את תעודת זהותו ויש בידו רק כרטיס מגנטי עם צילום. שוב טלפנו ודברנו עם נציגת המת"ק, ירדנה שמה, ובקשנו שתעזור לבחור לפתור את בעיתו. היא אמרה שאינה יכולה להורות לחיילים היושבים במעבר להכניס אדם כלשהו למת"ק, אלא רק לבקש מהם אבל הבטיחה שתנסה. שוב הבחור נכנס פנימה והציג את מסמכו לחיילים. הפעם, אחרי התערבותה של ירדנה, נתנו לו להיכנס למת"ק. אבל מה פשר הדבר שהחיילים הם הקובעים מי ייכנס למת"ק ולא הקצינים שעובדים שם? רצינו לברר זאת וגם לשאול מדוע עוכבו כל הגברים כשעתיים בכניסה למת"ק. אז עברתי לירושלים במסלול מס' 4. אבל החיילים שבאקוואריום לא רצו לדבר אתי, רק רשמו את פרטי במחשב והסתכלו עלי בלי לענות על שאלותי, שתקו כמו דגים. כאילו פחדו שייענשו אם ידברו עם מישהי ממחסוםwatch?
חיכינו לראות מה קרה עם האיש מעזה וקצת לפני השעה 5 ראינו שיצא עם תסריך ביד והמתין במסלול לעבור לירושלים. כאשר הצליח לעבור עזבנו את המחסום וחזרנו לירושלים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-