קלנדיה
בוקר רגוע והרבה לכלוך במחסום קלנדיה
הגענו למחסום ב-5:15 לערך, אחרי שחנינו בצד הישראלי. גילינו מחסום ריק. 5 עמדות הבידוק פתוחות ומעט אנשים ממתינים לפניהן. אין תורים והקרוסלה בקצה המכלאה השלישית, הקרובה לאקווריום בו יושב החייל התורן, פתוחה. מי שמגיע עובר מייד. בהמשך הבוקר, כשהיו יותר אנשים סגרו אותה מדי פעם ואף הפעילו את קרוסלה נוספת בקצה המכלאה האמצעית. אך בסה"כ היה שקט ורגוע ובשום שלב לא הצטברו תורים ארוכים.
ברכנו לשלום את מוכרי הביגלה והעוגיות שחזרו למקום לאחר תום הרמדאן ועיד אל פיטר. דוכן הקפה לא נפתח עד שעזבנו.
מה שצד את עינינו מייד היה כמות הלכלוך יוצאת הדופן,
גם למקום כמו קלנדיה שאינו נקי במיוחד… כל האזור שבין המכלאות מלא טינופת, ממש ערימות של פחיות ריקות וזבל,
וגם ברחבה שמתחת הסככה מתגלגלת אשפה, כפי שאפשר לראות בתמונות המצורפות. ח' חברנו אומר שזה בגלל החג. האנשים לא נראים מוטרדים מהלכלוך. הם שמחים על כך שאין תורים. גם הנשים נכנסות למכלאות ללא בעיה.
ב-5:40 הגיע שוטר ולקראת 6 הגיע קצין בדרגת סרן מהמת"ק. לא ראינו אותו כאן בעבר, אך נראה שהוא מכיר את כל הנוכחים. הוא נותר מחוסר עבודה כי לא היה צורך בפתיחת השער ההומניטרי.
פונה אלינו בחור צעיר. הוא בעל תעודה כחולה של מזרח ירושלים ומעוניין ללכת לים עם חברו. החבר קיבל אישור לרגל הרמדאן שתקף עד היום. אך בגלל שניסה להיכנס לפני 8 לקחו ממנו את האישור וקרעו לו אותו. לא הצלחנו להבין האם האישור נלקח ונקרע היום או ביום אחר. הבחור שדיבר איתנו כבר עבר לצד הישראלי, אך הוא חזר למחסום והצטרף אל חברו שהוחזר. הוא פנה לשוטר ולקצין, אך ללא הועיל. מה לעשות עכשיו, הוא שואל. החג נגמר, שילך הביתה – אומר לו השוטר. מאוכזבים הם עוזבים את המקום. נגוז החלום לבקר בחוף הים. אולי בשנה הבאה…
ב-6:30 נכנסנו למכלאה ותוך זמן קצר היינו שוב בצד הישראלי. שם ראינו עובד נקיון שמטאטא את המדרכות. בשבוע הבא נקווה שגם במחסום יהיה נקי יותר.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-