לפני 7:00 בתחנת הדלק אבו-דיס: קשה להאמין אבל מישהו הציב את אוטובוס 14 הפגוע מן הפיגוע של אתמול בסמוך לחומה (כתב הגנה?). מראה נורא. הצלמים הרבים העולים לרגל לקטע זה אמורים כנראה לקלוט את המסר הזה. ואכן היו כמה צוותי תקשורת במעלה הדרך ועד לפישפש. בכיוון המלון לא ראינו איש. בכיוון הפישפש תנועה ערה של מג”ב. נוכחות מוניות. במעבר הפישפש משמר הגבול הסבירו שיש סגר מאתמול ולכן עוברים רק בעלי תעודות כחולות, ילדים ומקרים הומניטרים קשים. בעלי אישורים למיניהם נשלחים בחזרה. לעתים גם תלמידי תיכון נשלחים בחזרה ולעיתים עוברים בכ”ז. 8:00 בדרך לואדי נאר חשים בנוכחות מוגברת של רכבי מג”ב. בכביש קידר המוביל לקונטיינר אנו מבחינות בתכונה מיוחדת, מספר ג’יפים של מג”ב, מאבטחים, רכבי עבודה ופועלים. אנו תוהות מה עומדים להציב שם. בקונטיינר סגר מוחלט. גם דממה מוחלטת. שני אמבולנסים אחד מכל כיוון המובילים תרופות ממתינים לאישור מעבר מהמת”ק. כעבור כחצי שעה הם עוברים. מלבדם אף רכב לא מתקרב ואף אדם. נחום המפקד נוקשה מאד ולא מרשה לעמוד בתוך המחסום “שלו” רק מעבר לתחומים שהוא מגדיר לנו. הוא גם מסרב לומר מה כללי המעבר להיום אבל הדבר די ברור. במשך השעה שעמדנו שם ניסו לעבור ברגל ואף הצליחו אנשים ספורים בלבד: שני זקנים, כנראה תושבי המקום ושני צעירים עם תעודות דיפלומטים.גם כאן נוכחות מוגברת של חיילים.ב 9:00 עזבנו.