קלנדיה
האם אני חלמתי? ד”ר אלה שרחובות התמונה פשוטה ומפחידה. האם זו מציאות? האם זו סצנה מסרט? האם זה משהו מוכר מההיסטוריה הרחוקה או הקרובה, הגורם לי כאב חודר עצמות ? אני חולמת, זו לא יכולה להיות המציאות!חם…חול ואספלט…שמש צורבת. ותור של נשים וילדים, נשים בהריון, זקנים וצעירים, גברים. לא חשוב, בריאים או חולים, עם חבילות כבדות בידיים, על הראש, או בלי. ועיניים… קיר…קרח, פחד, עייפות, סבל…אין שום מחשבה, אין רגשות, שום דבר…כן, אני יודעת איפה ראיתי זאת! אלו פנים של זומבי שחייב לעשות מה שמצווים עליו, זומבי שאסור לו להביע שום מחשבה עצמאית, שום סימן של חיים אמיתיים. “לעמוד בשורה! רק מאחורי העמוד! לא מבינים? יש לנו זמן לחכות! אין מקום לזוז אחורנית? אנשים דוחפים? אז אתה, ועוד אתה, ועוד אתה מקדימה זוזו אחורה לסוף התור! ומיד!”מי שלא מלא את הפקודה נדחף בכוח.ועוד פעם מתחילה ספירת שעות ארוכות בתור האינסופי…”ילד חולה? אז מה? זה ילד פלסטינאי!””אלה? אלה אולי ישנו פה? מה איכפת לנו”! התשובה מוכרת…כך הפקידה הסובייטית פתחה לפניי ב 1989 את התיקים שחיכו לאישור עלייה ארצה. “אלה ימותו פה לפני שיקבלו אישור!”אני רוצה לצעוק, אני רוצה לבכות! אני נוגעת בעצמי לוודא האם אני חייה, האם זה חלום? סרט אימה? האם זה כאן? האם זה אנחנו? אנחנו? וגם אני? אני לא! אני לא שותפה, ואתם, איפה אתם?אני לא ישנה! זה לא חלום! זו מציאות. זה מחסום קלנדיה. היום, שנת 2004! למען החיים השקטים של העם בישראל….
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-