בית איבא, חווארה, יום ד’ 12.5.04, בוקר צוות: מיכל פ.ש., אורית ב., שלוה כ., קרן ס., חנה א. (רשמה) עברנו דרך מחסום ארתח, דרומית לטול כארם – ג’וברה. במקום מתבצעות עבודות. לא היה ברור אם הן חלק מחפירות ארכיאולוגיות המתנהלות במקום או בהקשר של המחסום. אין כמעט מכוניות.המשכנו למחסום ענתבא מזרחית לטול כארם. במחסום זה פלסטינים מחליפים אוטובוסים (אותם אנו פוגשות לא פעם במחסומי הפתע בצומת ג’ית ובמקומות אחרים מערבית למחסום בית איבא) במוניות או שהם צועדים רגלית לטול כארם.בדרך לבית איבא פגשנו נהג משאית שהחרימו לו את המשאית לפני ארבעה ימים והיתה בה סחורה. כשבא לשחרר את המשאית הסתבר לו שהסחורה נעלמה. בעידודנו הוא הלך להגיש תלונה. 08:00 – בית איבא: לא מאפשרים לגברים מתחת לגיל 35 לעבור לשכם, למרות שרוצים להגיע ל-DCO כדי לקבל אישור. מילכוד: כדי לקבל תסריך הם צריכים להגיע למת”ק ליד חווארה, אבל אין להם תסריך כדי שיוכלו להגיע לשם. פניה לאחד החיילים שיאפשר לאנשים להיכנס נענית ב: “שילכו מסביב”. אחד הממתינים: “מה, שירו בי?”. החיילים מסבירים שיש מצב שלא יתנו לממתינים לעבור. הם מכירים כבר את הממתינים, מכירים כבר כל הטריקים שלהם. כדי לקבל אישור על הממתינים לבקש מכתב ממקום העבודה המאשר שהם עובדים, למשל. כלומר, אדם צריך סיבה מוגדרת המתקבלת על דעת שלטונות הכיבוש. מאנשים נשללת זכות יסוד של חופש התנועה של לבקר חברים, לשבת בבית קפה, לעשות ווינדואו שופינג… פעולות שבחלק האחר של הפלנטה מובנות מאליהן, שאיש לא (יש לומר, עדיין לא) מעלה בדעתו לעצור אדם אחר מלבצע אותן. נ’ בכל זאת מתחשב ב”מקרים הומניים”.התגובות של אהרון לאנשים שעוברים לידו בוטות: עובר לידו גבר מבוגר. “יאללה!” מלווה בתנועת יד מגרשת. לגבר אחר המבקש לעבור מסבות רפואיות הוא אומר “תעוף מפה!” ומלווה גם משפט זה בתנועת יד ממחישה. 10:40 – חווארה: הקפאת חיים. משמרת של בצלם מעבירה את השרביט: בין המעוכבים מורה מיפו, ת.ז. כחולה, נמצא משעה 06:30. משטרה כחולה שהוזמנה לא עשתה דבר והשאירה אותו להמשך טיפול של החיילים. ב-10:50 שחררו אותו.11:10 – מחסום פתע על הכביש דרך חווארה בין צארה לבין יצהר. כ-15 משאיות מכל צד.תוך כדי שיחה עם החיילים אחד מהם מוריד את הקסדה ואומר, כמעט זועק: “תסתכלו עלי, אני ילד!?”11:20 עוד מחסום פתע בצומת אמתין-פרעה.