מחסומים, יום א’ ה-5 בדצמבר 2004 מסירות: יהודית א, חנה ב ונטע ע מחסום יריחו: תנועה ערה של ילדים בדרכם לבית הספר ומכוניות בכניסה ליריחו. המחסום מאויש ע”י אנשי מילואים. במקום מתנהלת “תנופת הבניה” המוכרת לנו לדאבוננו – והנחתנו היא כי לא רחוק היום והקרוסלות תעמודנה גם שם. אנו סבורות כי רצוי לשבץ לשם משמרת אחת לכמה ימים. כנראה שהשעות הקריטיות הן בבוקר מוקדם ואחה”צ בעת שאנשים חוזרים מעבודה. חמרה: הגענו למקום בסביבות 08:30. באותה שעה היו במקום רק שני חיילים בודקים ותור המכוניות בכיוון לשכם וממנה מנה כ-25 מכוניות. יושבי המוניות, בדרכם לירדן, נראים כרגילים להטרדה. מיד בבואם למקום יוצאים מן המכוניות ומפרקים הכבודה לצורך בדיקה. רק ב-08:50 תוגברה המשמרת והמעבר החל זורם. גם לחמרה חשוב מאד להוציא משמרות – הדרך הנוחה ביותר היא מירושלים. רצוי שהמשמרת תסע בכביש אלון, כי שמענו מן העוברים ושבים שבכביש הזה יש הרבה מחסומים. ג’למה: שלא בטובתנו לא פעלנו כראוי להכנת ביקורנו ונאלצנו להמתין זמן רב עד שגלגלי המערכת אפשרו לנו ביקור במתקן. כפי שאנו נוהגות תמיד לאמר – אין כמו מראה עינים. הבעיה של חברותינו הצפוניות במקום ברורה לנו, ונעלה אותה בפגישה עם מח”ט האזור (אל”מ אבמן) שאנו מקוות תתקיים בשבוע הבא (שלא באשמת MW הפגישה הזו טרם התקיימה). שני דברים לציון: הקרוסלות שם בנויות כך שלא ניתן לחסום אותן בסיבוב, ולא יהיה אפשר לעצור אנשים תוך כדי סיבוב הקרוסלה – וזה המעט שבמעט. מלבד זאת יש מעבר אמיתי לנכים הכולל רמפה ודלת נמוכה היכולה להפתח ע”י יושב בכסא גלגלים, ומעבר המאפשר לכסא רחב לעבור. (אנא – אנא – אין צורך להעיר לנו – אנו נגד מחסומים, אבל נראה כי בכל זאת אי שם מישהו מקשיב לנאמר בדוחות שלנו). המקום מתוכנן למעבר של אלפים רבים.בעת שחיכינו לאישור לביקור במתקן שוחחנו עם חייל שעבר קורס מחסומאים. ערבית בקושי למדו – רק משפטים אחדים לצרכים “יומיומיים”. הדרכה בזכויות אדם – יוק!!!! ומה כן למדו – “את הכללים”.