14:30 – 18:30

את רוב הזמן (עד 17:30) בילינו במת”ק עציון. חלון המשטרה סגור בהתאם להודעה של מאהר מה-19.1 ועד ה-30.1. בסככה המתינו כ-10 איש.

סיפורים לדוגמה: 
פלסטיני שנשוי לישראלית ויש לו אישור לאיחוד משפחות ממשרד הפנים מלפני 3 שבועות – הגיע היום בפעם השלישית או הרביעית לקבל אישור מעבר. עד עכשיו אמרו לו שהשם שלו טרם הועבר במחשב. היום סוף סוף קיבל אישור, אם כי לחצי שנה בלבד.

פלסטיני מבית לחם נשוי לערביה מחיפה והם בהליכי גירושים. באופן כללי הוא מנוע שב”כ (אם כי אינו יודע למה) אבל עכשיו קיבל זימון לדיון בגט בבית משפט בנצרת ליום שישי הבא, ובא לבקש אישור מעבר ליום זה. הוא  קיבל פתק שבקשתו תיבדק ויודיעו לו טלפונית.

פלסטיני שפרנסתו בהעברת צאן – בשנתיים האחרונות היה לו אישור לעבור במחסום הקונטיינר ברכבו המוגדר ברשיון כג’יפ/רכב שדה. תוקף האישור עומד לפוג ב- 28.1 והוא בא לחדשו, אלא שהפעם החליט החייל כי ג’יפ אינו עונה על ההגדרה של רכב מסחרי ולכן אינו יכול לעבור בקונטיינר. על שאלת האיש מה עליו לעשות, ענה: “תחליף אוטו”.

שלושה פלסטינים הוזמנו לקפטן שאהר בשב”כ. הגיעו בבוקר ותעודותיהם נלקחו ומאז הם ממתינים. לקראת סוף המשמרת ניסינו להתקשר לקפטן שאהר, אולם ענתה פקידה שאמרה כי אינה יכולה להעביר אותו אליו וגם לא לומר לנו אם הוא נמצא. לקראת סגירת המת”ק התקשרנו למוטי, אשר סייע לפחות בהחזרת התעודות לממתינים. הם יצטרכו כמובן לבוא שוב ולבזבז עוד יום (או ימים).

פלסטיני שאינו מקבל אישור כי הוא מנוע שב”כ הוזמן כבר פעמים אחדות לחקירה ונאמר לו ש”אם יעבוד בשבילם” יקבל אישור, אך הוא מסרב.

הצלחה אחת בכל זאת הייתה לנו – פלסטיני מבית לחם, שאביו אושפז בטיפול נמרץ בבית חולים מקסד  בירושליחם המזרחית, הגיע עם מכתב מבית החולים עם פרטי המקרה ובקשה לאפשר לו לסעוד את אביו. בחלון אמרו לו כי המסמך אינו מקורי ועליו קודם כל להביא אישור נוטריוני על אמיתותו. טלפנו לדליה באסה שאמרה כי תתקשר למת”ק אבל לא ברור אם באמת עשתה זאת. בסוף התקשרנו למוטי שסידר את הענין והאיש קיבל אישור ליומיים.

17:50 – חלפנו על פני אל ח’דר. הרבה תנועה, ללא חיילים או שוטרים.

18:00 – מחסום בית ג’אלה – תנועה זורמת ללא עיכובים.

18:15 – מחסום בית לחם – תור של כ-10 מכוניות בכוון דרום.