חזרה לדף חיפוש דוחות

חווארה

מקום או מחסום: חווארה העיר והמחסום
צופות ומדווחות: ויוי צ' נורית ל', מיכל ש', ליאורה ד', חוה ה' (מדווחת)
29/01/2005
| בוקר

המחסום הצפוני בנקודות הבידוק – משטרה צבאית. החיילים נמצאים שם כדי לאבטח את השוטרים אך אינם בודקים בעצמם וכמעט שאין מגע בינם לבין העוברים ושבים. המעוכבים המעטים שהיו במכלאת המעוכבים שוחררו ממש כשהגענו. ולמה, יחד עם המחשבים המשוכללים המעלים מיד את תמונתו ופרטיו האישיים של האדם (כולל כנראה הסטוריה “בטחונית”), עוד צריך לעכב אנשים במחסום? א’, מפקד המחסום, הסביר שיש פרטים שעוד לא מעודכנים במחשב הנמצא בנקודת הבידוק. את הבדיקות הרציניות יותר עושים מול השב”כ ולכן צריך לעכב את הנבדקים. זאת אומרת שעכשיו, עם המחשבים והכל – עדיין צריך לבטח ולבדוק את הבטחון שהוא אף פעם לא די בטוח כי מה זה למשל “הבדיקות הרציניות יותר”? היות וסידורי המעבר קלים יותר אין תעסוקה רבה לחיילים. א’, מפקד המחסום ונ’ קצין המת”ק ניגשו אלינו לשיחה קלה של הכרות – מה אנחנו עושות בחיים, במה אנחנו עובדות וכו’. עוד חייל אחד הצטרף למתענינים והתפתחה שיחה על החברה הישראלית. ובאופן כללי מאד – על מחסום ווטש.

מכונת השיקוף עובדת אבל אין לדעת אם מישהו נמצא בתוכה ובודק את תכולת החפצים העוברים דרכה או שהיא מתפקדת שם לצורך הפחדה בלבד. מנסיון משמרות קודמות לא ברור אם היא מאוישת בכלל אבל גם מדחליל נזהרים בפרט שהוא נוהם ועושה רעש. המחסום הדרומי כשהגענו היו מעוכבים רבים במכלאה שעוכבו לצורך בדיקה נוספת אבל כולם השתחררו לאחר דקה.ילדה בת 14 שהגיעה עם תעודת לידה מקורית וצלום של תעודת הזהות של ההורים לא הורשתה לעבור. בחורה הלומדת בא-נג’אח באה עם תעודת זהות ישראלית ודרכון ירדני. היא שכחה את תעודת הזהות הפלסטינית שלה בשכם. קצין מת”ק אמר לנו פעם שנשים ממזרח ירושלים שלומדות בא-נג’אח רשאיות לעבור. לעומת זאת טען ד’, מפקד המחסום הדרומי, שהמעבר מותר רק לאלה הרשומות ברשימה שנמצאת אצל החיילים. הבחורה מצדה טענה שהיא עוברת פעם בחודש אבל שמה לא היה ברשימה הזו. מתברר שהיא צריכה להוציא אישור מפיקוד מרכז. עוד שתי בחורות, עם כרטיס סטודנט ודרכון ירדני גם הן לא הורשו לעבור כי לד’ יש הוראות.חוץ מזה קיימת הבעיה הקבועה של בעלי הדרכונים הירדניים שאינם מורשים לעבור במחסומים ואין להם כתובת לפנות אליה. את אלה ייצגו שוב שתי האחיות המוכרות לכל המשמרות של חווארה שפנו, הן והוריהן, לכל כתובת אפשרית והושבו ריקם ואחרי כל זאת הן ממשיכות לחכות במחסום בסבלנות ל”מערוף” של המפקד התורן.

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
לתרומה