בית לחם
בית לחם, 9.1.05, יום הבחירות לרשות הפלסטינית צופות:נטע ע’, עפרה ב”א (מדווחת) מחסום בית לחם-10:30-11:00 בשל הבחירות התנועה במחסום דלילה אך זורמת. לפועלים ולבעלי אישורים אחרים אין כניסה לישראל למעט מקרים הומניטאריים. צור באחר-11:30-12:30 בהגיענו מתברר שיש בעיה עם רשימת הבוחרים ומכאן גם עם ההצבעה. משקיפות בינ”ל הסבירושהרשימות, שהיו תלויות על דלת הכניסה ושכללו 501 מצביעים, הוצגו רק עם פתיחת הקלפי ב 7:00 ,זאת עפ”י החוק.בהגיע המצביעים הראשונים התברר שהם לא נמצאים ברשימה.בירור נוסף גילה שרק כ-20 מתושבי הכפר רשומים ויכולים להצביע שם. לשאלתנו מי כן רשום ומאין,נאמר שמדובר בתושבים מבית צפפה,אבו תור וג’בל מוכבר. לא היתה לאנשים דרך לברר היכן הם רשומים.עם זאת הסבירו לנו תושבים שכבר הצביעו, שיש פיתרון והוא: הסעה חינם לשכונת שיך סעיד,שנמצאת בשטח ב’ מחוץ לירושלים.שם כל אחד יכול להצביע ,גם אם אינו רשום.אדם נירשם ומצביע במקום.נאמר לנו,שמרבית האנשים שלא יכלו להצביע,חזרו כלעומת שבאו ולא ניצלו את ההסעה בגלל הזמן והטירטור. החלטנו לנסוע ולבדוק מה קורה בשייך סעיד. -13:00-13:30 שייך סעיד נסענו בדרך חתחתים. הגענו לביה”ס המקומי. היה שוקק למדי, אך לא היו זרים. היפנו אותנו לאחראי מטעם וועדת הבחירות המרכזית. הוא אישר הן את הבעיה והן את הפיתרון. הוא חזר וטען שהאנשים דווקא מעדיפים להצביע בשיך סעיד, משום שבירושלים הם פוחדים. כמו”כ הוא הסביר שהרשימות בירושלים נערכו רק לפני 10 ימים ושממשלת ישראל קבעה מיכסה של כ-500 מצביעים בכל סניף דואר.לא היה ברור לנו מה סוכם בין ישראל לפלסטינים בעניין,מי אחראי לאי-הסדר,אולם ברור מאוד שעבור המצביעים מדובר באי-סדר,בטרחה ובאכזבה. שער יפו- 14:00-14:30 סניף דואר נייד במעין קראוון מצויד בגנרטור. אין רשימות תלויות על הדלת . היה קהל קטן של סקרנים. לא ראינו מצביעים כלל. משנכנסנו לשאול באשר לרשימות ,הופנינו לאביר. היא הציגה את הרשימות, שהיו אצלה והודתה שמספר המצביעים קטן מאוד, שתושבי הסביבה הגיעו לקלפי והתברר להם שאינם רשומים. היא הבהירה לנו שהיא נציגה מטעם הדואר ולכן אינה יכולה לתת מידע מעבר לכך שברשימה 500 מצביעים. היה ניכר שהיא הוכנה מראש לדקלם את התשובות. היא המליצה לנו ללכת לצלאח א-דין ואף אמרה שמשם יש הסעות להצביע בזעים-שוב זה שטח ב’-מחוץ לירושלים. צלאח א-דין- 15:00-15:30 קהל רב מאוד. סקרנים, תקשורת, מפגינים, לא ברור כמה מצביעים. שוחחנו עם נאדווה סרנדה, שהיתה חלק מקבוצה קטנה שהפגינה. היא סיפרה שבבוקר הביאה את אמה בת ה-80 להצביע ומשהתברר שהיא לא היתה רשומה, היה עליה להסיעה לקלפי בא-ראם. ההפגנה היתה בכלל נגד בחירות שנערכות תחת כיבוש, ובפרט נגד מה שנראה להם כהפרת זכויות אדם; דהיינו הצבעה בדואר, שאינה חוקית ואשר הופכת את המצביע הירושלמי לנעדר, ללא קיים בעירו.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-