בית איבא, יום ב’, 1.8.05, אחה”צ משקיפות: דורית ה’ ויונה א’ (מדווחת) 14:45 עצרנו בג’בארה, מעט אנשים עברו במחסום הצפוני ללא עיכובים וכן מעט מכוניות בכיוון לישראל. המשכנו בדרכנו לבית איבא. התנועה בכביש דלילה. בענבתא אין מחסום.15:20הגענו למחסום בבית איבא. מעט מכוניות עוברות ללא עיכובים בכניסה לשכם. מעט אנשים עוברים במחסום בשני הכיוונים.15:40 בחור צעיר, מעוכב, נשלח לשבת במכלאה. שמו נמצא ברשימות. בודקים. אחרי 15 דקות משחררים אותו.16:00 שני בחורים צעירים מעוכבים לשתי דקות. כשמשחררים אותם אחד אומר לנו בעברית: “כל יום הם עושים את זה.”מספר המכוניות והאנשים במחסום גדל. כ-50 איש עומדים בתור לקרוסלות. לשאלתה של דורית למה אין תור הומניטארי עונה המת”ק, לא צריך. אחד הנהגים במכונית שיוצאת משכם מספר שהיום עמד רק 1/2 שעה לעומת אתמול שעמד שלוש שעות.16:15 בחורה נתקעת בקרוסלה. לחיצות חוזרות על הכפתור לא משחררות אותה. אחרי שתי דקות נגש מפקד המחסום לקרוסלה ובכמה דחיפות חזקות מצליח לשחרר אותה.16:20חייל חדש מחליף את החייל הבודק את הנכנסים לשכם. הוא עושה עבודה יסודית. בודק בני 60 באותה קפדנות כמו את בני העשרים. לא עושה הנחות. מבקש אישה עם ארבעה ילדים לפתוח תיק ובודק כל פריט. הוא שואל כל עובר: לאן? הביתה? מאיפה אתה בא? מה עשית שם? אם האדם לא מבין, הוא מנסה באנגלית. מסתכל בכל נייר ובכל מחברת. לא מתעייף. אחרי 20 דקות חוזר החייל הקודם והבדיקה היסודית נפסקת.16:45מעט אנשים עוברים. החיילים משחקים עם הכפתורים ונועלים את הקרוסלה לכל עובר. 16:50 מוטלק, סדרן המוניות, מגיע, לוחץ ידיים לכל החיילים. אפילו מפקד המחסום הרציני נראה משועשע בחברתו של מוטלק.17:00 צלם ועיתונאי אמריקאי יוצא משכם בדרכו לטול כרם. שמו טוס רובינסון. הוא מספר לנו על הפגנה שקטה שהתקיימה היום בכפר כיפל חארס, ליד סלפית. לדבריו בחור צעיר בן 27 נורה על ידי חייל לתוך פיו. טוס מספר שהוא צילם את החייל שהיה גא מאוד במעשיו. טוס ביקר את הבחור בבית החולים ברפידיה וצילם אותו ואת משפחתו. יש לו את כל הפרטים של החייל והצעיר שנורה והוא מתכווןלפרסם את הסיפור בארצות הברית ולדווח על כך לחבר קונגרס שהוא מכיר. הוא מסר לנו את כתובתו האלקטרונית + מספר הטלפון הסלולרי שלו, את שמו של הבחור שנורה, את פרטי קרוב המשפחה של הבחור שמדבר עברית ופרטים של עיתונאי נוסף שהיה נוכח כל האירוע. טוס נאלץ לעלות על אוטובוס בדרכו לטול כרם. קישרנו אותו בטלפון עם דפנה בנאי ונפרדנו ממנו. קשה לעכל את האירוע.17:45 בדרך למכונית עוצרים אותנו נהגי מוניות ומספרים שסגרו את המעבר בשבי שומרון בדרך לסבסטיה. בדרך לעזון לא נתקלנו במחסומים.