חווארה, יום א’, 31.7.05, בוקר. משקיפות: יעל ב’, עדנה ל’, דיצה י’ (מדווחת). בצומת תפוח מעט כלי רכב, התנועה זורמת, בחווארה – המתנה ארוכה של כלי רכב שיוצאים משכם, במעבר הקרוסלות מספר לא גדול של אנשים, אין בעיות מיוחדות.7.45צומת תפוח לכיוון שכם אין כלי רכב, ביציאה לירושלים-רמאללה 7 כלי רכב, הבדיקה אורכת כדקה. בדרכנו חזרה למכונית שלנו צעדו לעברנו כמה נערים מכיוון תפוח, פניהם אלימות, מאיימות. כשהבחינו בנו – הרחיבו את צעדיהם אלינו. מיהרנו להכנס למכונית ולהסתלק מהמקום.8.00חווארה כשעברנו ליד תחנת המוניות בדרך למחסום פנו אלינו נהגים שחנו שם וסיפרו ששעתיים וחצי נאלצו להמתין עד שיצאו מהמחסום. פנינו לא’ מפקד חדש בחווארה שפתוח לשמיעת טענותינו. מסביר את ההמתנה הארוכה בכך שמשאית הבידוק מגיעה רק ב-8.00 (בשעה שהמחסום מתחיל לפעול ב-6.00). רכב הבידוק הגיע רק ב-8.15 ולפני הגעתו בדיקה של אוטובוס ארכה כחצי שעה. כל הנוסעים נדרשים לצאת מהאוטובוס, נבדקים הם ומטעניהם.אך לא רק העדר הגורמן מאריך את ההמתנה. רק צוות אחד בודק את הרכבים, וזאת בשעה שהתור ארוך מאוד. (אין לנו אפשרות לספור, אך ממבט מרחוק נראה שכלי רכב רבים עומדים בתור). וסיבה נוספת להאטה – החיילים לא נראים להוטים לבדוק במהירות, ויכולים לעבור רגעים יקרים בין גמר בדיקת רכב לבין איתות לרכב שאחריו להגיע לעמדת הבידוק.בכל אופן, כשהגיע הגורמן, בדיקת נוסעי האוטובוס ארכה כ-15 ד’. נהגי האוטובוסים שנבדקו במחסום סיפרו לנו שהם מחכים שעתיים וחצי – שלוש שעות. טוענים שכך זה מידי יום.9.00צלצלנו לסרן א’ מפקד הגזרה שהיה קשוב לטענותינו והבטיח לבדוק את העניין.כ-6-7 רכבים בדרכם לשכם. יש קו וירטואלי שאין לעבור אותו לפני איתות החיילים להתקדם. מישהו העז ועבר אותו ואז נאלץ לסגת לאחור. זמן רב הולך לאיבוד כשהוא וכל השורה שאחריו מתמרנים נסיעה אחורה.מפקד המחסום, א’, טוען שהפלשתינאים מודעים לכך שאסור להם לעבור את מיכלית האשפה לפני שנקראו להגיע לעמדת הבידוק, והאיסור, הוא מסביר, מסיבות בטחוניות. עם זאת הוא קונה את הרעיון (הגאוני מסתבר, כי הצבא לא הגיע למחשבה כ”כ מתוחכמת) שאפשר פשוט לסמן פס לבן על הכביש שמורה על הצורך לעצור לפניו. בחור שנבדק עם רכבו ביציאה משכם לא מורשה לעבור, משום שרשיונות הרכב הם על שם אביו. אומר לנו שהוא שעובד עם הרכב. מפקד המחסום טוען שנאמר לו כבר כמה פעמים שעליו להוציא רשיון על שמו במת”ק, נתנו לו לעבור כמה ימים ולא מוכנים להמשיך לתת לו, עד שיוציא רשיון על שמו.אחת הנוסעות של אוטובוס שבבדיקה, בידיה שקית שבתוכה סוודר. החיילים דורשים ממנה להעביר את השקית בגורמן. היא מראה להם שזה סוודר בלבד ושהשקית קלה – ללא הועיל: החיילים ממושמעים, ממלאים את ההוראות ולא סוטים מהן כהוא זה.במשך כל המשמרת שלנו – מספר לא גדול של עוברים בקרוסלות משכם, זרימה של אנשים רבים לכיוון שכם.9.25בחור שיוצא משכם לירדן מלא על גדותיו בזעם. הוא פונה אלינו, והמילים יוצאות מפיו בקושי מרוב ריתחה: למה אתן עומדות כאן? לכו הביתה לשתות קפה. זה לא עוזר שאתן כאן, אי אפשר לעזור בשום דבר. אחרי שאנו משוחחות אתו נרגע מעט.10.15גבר צעיר נושא על כתפיו ילדה כבת 10, צנומה, וקביים שלה. ראשה קרח. כנראה חולת סרטן. תמונה קשה. נאלצים לעשות רגלי את הדרך שבין שתי תחנות המוניות.10.25מגיע צוות נוסף של חיילים לבדיקת הרכבים, כנראה שבעקבות שיחתנו עם סרן א’10.35אנו עוזבות את המחסום.