בית איבא, יום ה’, 10.11.05, אחה”צ משקיפות: דורית ה’, רוני ק’ (מדווחת) בענבתא נמשכת אי הבהירות באשר לכניסתם / אי כניסתם של כלי רכב נושאי לוחית זיהוי ישראלית(של ערבים אזרחי ישראל) לטול כרם. החיילים במחסום עיכבו מאוחר אחה”צ שלושה כלי רכב כאלהוהזעיקו את המשטרה.בבית איבא הרכב חזר (בהשוואה לשיממון של שבוע שעבר), ואולי זוהי אשליה אופטית, בגלל התורים הארוכים של כלי הרכב, עם זמן המתנה של חצי שעה ויותר, שנוצרו בחלקה השני של המשמרת. במחסום עצמו הזרם הקבוע הדליל הרגיל (לאחרונה) של הולכי הרגל, אך כולם – גברים, נשים וטף –התנקזו לתוך קרוסלה קדמית אחת, בלי שום כבוד למסורת ולקודים תרבותיים.הערה: מסיבות שונות הקדמנו קצת את המשמרת וגם סיימנו מוקדם יותר.13:20 ענבתא – התיל הדוקרני מכסה חצי כביש, ליד הבטונדות שני חיילים שבודקים רכב אחד.13:25 מחסום נייד על כביש 60, לפני הפנייה לכביש 57 לדיר שאראף ובית איבא. שישה כלי רכב מכיוון טול כרם ממתינים לבדיקה.בית איבא 13:30 במתחם החניה מעט מאוד מכוניות. במחסום עצמו תנועה דלילה של הולכי רגל – ממש בודדים. ובכל זאת המגנומטר מופעל במרץ וכולם מתנקזים לתור אחד. החיילים שקטים, בלי אמביציות מיותרות. אנחנו פונות לע’, מפקד המחסום, ומציעות שיעשה משהו בקשר לכך. אך בינתיים ההתנהלות הזאת נמשכת, ואנחנו צופות בטינופת שמסביב לאזור המכלאה.13:40 ליד צומת קוצ’ין חונה משאית גז. מסתבר שתוקף האישור של הנהג להיכנס עם הרכב לשכם כדי לספק גז, פג לפני כמה ימים. האיש לא חידש את האישור כי הדבר כרוך באובדן שעות עבודה ארוכות, אם לא ימים, ועכשיו הוא תקוע כאן עם הרכב. אנחנו מדברות על כך עם א’, נציג המת”ק.בעמדת כלי הרכב, בינתיים, התנועה דלילה מאוד: ארבעה כלי רכב ממתינים לצאת, ומנגד, בכניסה, ממתינה מכונית אחת.13:55 משאית גז אחרת נכנסת לשכם; א’ מתערב והמשאית הקודמת משתחררת.במחסום עצמו העניינים ממשיכים להתנהל בעצלתיים. לפעמים המעבר מלווה בבדיקת חפצים יסודית על השולחן. כך, למשל, אישה זקנה נאלצת לפתוח לבדיקה קופסת מתנה – בשביל מי ובשביל מה?? ולפעמים די בנפנוף בתעודה, בעיקר נשים.14:00 בין הממתינים ליציאה גם גבר אחד שמחכה כרבע שעה. מסתבר שהוא עובר במחסום לעתים קרובות, ובכל פעם הוא עובר את הטקס הזה.14:05 אישה צעירה נתקעת בקרוסלה בעוד ילדה כבר עבר. שאלה: מדוע המגנומטר מופעל לבדיקתה של אוכלוסייה כל כך שקטה וכל כך דלילה???14:10 המחסום ריק; לרגעים אין בכלל הולכי רגל. אנחנו מדברות עם א’, קובלות על התור האחד ועל שאר פרטים. 14:25 כרגע נוצרים שני תורים נפרדים לגברים ולנשים, אלא שהדבר לא נמשך זמן רב, כי בסופו של דבר כולם ממשיכים להתנקז לקרוסלה אחת. מאוחר יותר מסבירים לנו שאפילו פעולה פשוטה כמו תליית שלטים, “גברים” “נשים” היא בצבא עניין מורכב.14:30 לפתע עומס בעמדת כלי הרכב: 10 כלי רכב, ובהם אמבולנס אחד, נמצאים בהמתנה. המפקד מבטיח לשלוח תגבורת. ואכן, כ-10 דקות אחר כך התור מתרוקן.14:50-15:00 בעמדת הבדיקה של כלי הרכב תנועת כלי הרכב מתגברת; אלו גם הדקות שבהן מתחלפת משמרת. החיילים עוצרים לבדיקה שני אוטובוסים נכנסים, ובתוך כך כל הבדיקה מכיוון היציאה נעצרת.מהר מאוד נשמעים מאותו כיוון קולות מחאה – הנהגים צופרים – ואנחנו סופרות 10 כלי רכב בכניסה,והרבה יותר ביציאה. למעשה, באותן דקות ארוכות כל התנועה משותקת.15:10 החיילים החדשים רגועים. התנועה מתחדשת באטיות. א’, נציג המת”ק, הוא שהזרים את התנועה מכיוון היציאה, ולנו ברור שהיו שם כלי רכב שהמתינו לפחות חצי שעה. מכאן ואילך כל הזמן מתעוררות “בעיות.”15:15 חייל חרוץ מעכב רכב יוצא של האו”ם. מתוכו יורד קשיש, ששמו הופיע ברשימה. למזלו נציג המת”ק היה במקום כדי לשחררו. בינתיים, בכניסה, נבדק אוטובוס של חברת “טאניב”. כל הבגאז’ נפרק החוצה, החבילות נבדקות על הכביש – מה זה משנה שמאחור מתהווה תור של כ-15 מכוניות?15:25 אך כעת מעכבים החיילים אוטובוס (ואן), שהיה בדרכו לקלקיליה. הסיבה: לאחד הנוסעים שם “חשוד”. האיש, אדם פשוט, קשה יום, משוחח אתנו. מצטרף אליו הנהג, שמספר שבבוקר בצומת זעתרא לקחו ממנו החיילים שם את תעודותיו, והוא לא זכה לקבלן בחזרה אלא כעבור כמה שעות.לאחר כמה דקות, בעזרתנו, מסתבר שהאיש בכל זאת לא כל כך חשוד… (אך כמה סבלנות ודרך ארץ היו בהמתנה שלו!), והרכב יוצא לדרכו.15:30 התורים ארוכים, החיילים לא ממהרים.15:35 תור הכניסה (של כלי הרכב) מתרוקן לאטו.15:40 אוטובוס יוצא נבדק; הבדיקה משתקת את כל התנועה ביציאה.15:45 אנחנו עוזבות. 15:55במחסום הנייד על כביש 60, מיד אחרי הפנייה לכיוון טול כרם, שתי מוניות נבדקות.16:00 ענבתא בעצם אין כאן שום תנועה, אך שלוש מכוניות עם לוחית זיהוי ישראלית, שיצאו קודם מטול כרם, חונות בצד, בהמתנה למשטרה. (המראה מוזר, כי החיילים ממשיכים בשלהם, כאילו בלי קשר למכוניות הישראליות, שמה בעצם מעכב אותן שם?) מן הדרך אנחנו מתקשרות לקאמיל (אין תשובה), ואח”כ לקציני המת”ק שבמקומם עונה פקידה שמסבירה ש”זה בגלל הבידול”, אך למרות זאת מבטיחה “לברר”. מאוחר יותר, בבית, דיברתי עם “מבררת” אחרת. מה שכן – הצלחתי לדבר עם החמ”ל, שם ידעו על המקרה והבהירו ששום משטרה לא הגיעה ושהאנשים וכלי הרכב שוחררו.